שולחן ערוך אורח חיים כה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · כה · ד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:

מפרשים

מגן אברהם

באר היטב

משנה ברורה

(יד) בשעת ק"ש ותפלה - ר"ל לכל הפחות בשעת ק"ש ותפלה וכדלקמן בסימן ל"ז ס"ב ואמרינן בגמרא כל הקורא ק"ש בלי תפלין הרי הוא כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ח"ו ופירשו בתוספות לפי שאומר וקשרתם לאות וגו' ואין קושר ואף שבדיעבד יצא ידי ק"ש מ"מ יש לו עבירה מצד אחר שמראה על עצמו שאין רוצה לקיים רצון הש"י וזהו עדות שקר שמעיד על עצמו ויש עוד פי' אחר עיין בלבוש וכתב בספר חרדים דמזה נלמוד כשאומר ואהבת את ד' וגו' יראה להכניס אהבת הש"י בלבו שלא יהיה כדובר שקר ח"ו. ודע דלא אמרו כן אלא כשעושה כן במזיד שמתעצל להניח תפלין קודם ק"ש אבל מי שאין לו תפלין או כשהוא בדרך ומחמת קור וצינה אינו יכול להניח תפלין וכל כה"ג בודאי אין לו לאחר ק"ש בזמנה מחמת זה. לבוש בסימן נ"ח והעתקתי שם את לשונו עי"ש:

ביאור הלכה

כף החיים

(כז) סעיף ד: צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפילה — במסכת ברכות דף י״ד ע״ב איתא הכי, אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ופירש רש״י: לישנא מעליא. וכתב מעדני יום טוב אות ט׳, דכוונת רש״י לומר, דהוה ליה למימר "בהקב״ה", שאילו העיד אמת באמרו שהוא אלהים ה׳ אחד, היה מקיים מצוותיו. והתוספות בד״ה ומניח תפילין כתבו: בעצמו, פירוש באדון שציווה, שקורא "והיו לטוטפות", "ולאות על ידך", ואין, עכ״ל. וכן כתבו תלמידי רבינו יונה, דעולא סבירא ליה דכיון שהוא קורא "וקשרתם" וכו׳ ואינו מניחם, נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו, שמה שאומר אינו אמת וכו׳ עכ״ל. והביא דבריו מעדני יו״ט שם אות יו״ד ובית יוסף. וכן כתב הר״ן על מסכת ברכות שם. מיהו הב״ח פירש דברי רש״י הנ״ל דרוצה לומר, דכשקורא "ואהבת את ה׳" וכו׳ "והיו הדברים האלה" וכו׳, שהוא ליחד את שמו בכל לבבו, והוא במה שתקשרם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, שהוא מורה על יחודו שהוא יחיד בעולמו וכו׳, נמשך מזה כשאינו מניח תפילין, נראה כמעיד עדות עליו יתברך שאינו יחיד, שעל כן אינו מניחן להורות על יחודו, וזהו עדות שקר שמעיד עליו יתברך, עכ״ל. וכעין זה פירש הלבוש סעיף א׳ ועיין שם. ונפקא מינא בין הטעמים הנ״ל, לדידן דנוהגים לומר פסוק "שמע ישראל" וכו׳ ו"ברוך שם" וכו׳ בלבד קודם פרשת התמיד, כמו שכתב בשער הכוונות דרוש ג׳ דקריאת שמע, אם קרא קריאת שמע זו בלא ציצית ותפילין, לדברי התוספות ותר״י והר״ן ליכא בזה משום מעיד עדות שקר בעצמו, כיון שאינו אומר "והיו לטוטפות" ו"לאות על ידך". ולפי דברי מעדני יו״ט לדברי רש״י יש גם כן בזה משום מעיד עדות שקר בעצמו. ולפי דברי הב״ח והלבוש, גם לרש״י לא יש בזה משום מעיד וכו׳. ואם כן, לכתחילה יש ליזהר ללבוש הציצית והתפילין קודם שיאמר קריאת שמע דקרבנות כדי לצאת אליבא דכולי עלמא, וכמו שהיה עושה האר״י ז״ל, שהיה לובשם קודם שאומר פרשת העקידה כמו שכתבתי לעיל באות הקודם. ואם יש איזה סיבה, יכול להניח אחר כך, אבל על כל פנים צריך להניחם קודם פרשת התמיד, כי כן הוא הסדר והתיקון לפי דברי האר״י ז״ל, שצריך לתקן תחילה החיצוניות דארבעה עולמות אבי״ע אצילות בריאה יצירה עשייה ואחר כך הפנימיות שלהם, כי על ידי המעשה שאנו עושים בכל יום, יטול ידיו ויפנה וברכותיהם ועטיפת טלית והנחת תפילין וברכותיהם, נתקנים ד׳ עולמות אבי״ע בחיצוניות שלהם, ואחר כך על ידי הדיבור בד׳ חלקי התפילה, מפרשת התמיד עד אחר העמידה, נתקן הפנימיות שלהם, כמבואר בשער הכוונות בדרושי תפילת השחר דרוש ב׳ ודרוש ג׳ ופרי עץ חיים שער התפילה פרק ד ופרק ה ופרק ז ד״ה סדר עליית העולמות בחול ועו״ת דף ז׳ הנדפס מחדש בירושלים ת״ו יעויין שם באורך:

בשעת קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בפרשת קדש והיה כי יביאך אין צריך להיות עליו, ולא הוי כעדות שקר, כיון שאומר רק דרך קריאה. תשובת בנין עולם סימן ל׳ והביאו פתחי עולם אות יו״ד:


(כח) שם: צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפילה — ואם אין לו תפילין, מוטב שיתעכב אחר תפילת ציבור ולשאול תפילין מחבירו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין, דזה עדיף מתפילה עם הציבור. מגן אברהם סימן ס״ו ס״ק י״ב. ר' זלמן שם אות י״א. ש״ץ דף ל״ו עמוד ב. חס״ל אות ט״ו. שתילי זיתים שם אות כ״א. קיצור שולחן ערוך סימן יו״ד אות כ״ב. סולת בלולה שם אות ו׳. רק אם חושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה אם ימתין, אז יקרא קריאת שמע ויתפלל בלא תפילין, וכשיזדמנו לו אחר כך ילבשם ויקרא בהם קריאת שמע, כמו שכתבו הפוסקים הנ״ל. אבל אם יש זמן, צריך להמתין, וילבש ציצית ותפילין קודם פרשת התמיד, כדי שלא יהפך הסדר כמו שכתבנו באות הקודם ובאות ה׳ יעויין שם. ועוד עיין לקמן סימן נ״ח אות י״א:




▲ חזור לראש