שולחן ערוך אורח חיים יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · יג · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אארבע ציציות מעכבין אזה את זה שכל זמן שאין בה כל הארבע אינה מצוייצת כהלכתה בוהיוצא בה בלרשות הרבים בשבת אאאגחייב חטאת (ועיין לקמן סימן ש"א סעיף ל"ח):

מפרשים

באר הגולה

(א) ארבע ציציותמנחות כח א.

(ב) והיוצא בהשם לז ב - לח א.



טורי זהב - מגן דוד

(א) חייב חטאת — דהוי משוי. ואין לומר דבטיל לגבי בגד, דחשיבי הם לגביה, שדעתו להשלים עליהם. כן כתב בית יוסף בשם התוספות ורמב"ם:

ולפי זה, אם נפסקו כל הד' ציצית ולא נשתייר בהם כדי עניבה, דוודאי יעשה אחרים תחתיהם, בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת, כן נראה לי:

מגן אברהם

באר היטב

(א) חייב חטאת:    דהוי משוי וא"ל דבטיל לגבי בגד דחשיבי הם לגביה שדעתו להשלים עליהם ב"י בשם התוס'. לפ"ז אם נפסקו כל הד' ציצית ולא נשתייר בהם כדי עניבה דודאי יעשה אחרים תחתיהם בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת. ט"ז ע"ת.

שערי תשובה

(א) חייב חטאת — עיין באר היטב. ועיין בברכי יוסף ובמחזיק ברכה, שכתבו שלדעת הרמב"ם אין לחוטין מנין מהתורה, ואם נפסק חוט אחד פסול מדרבנן. ויש להסתפק בטלית זה לר"ה אם חייב חטאת, ע"ש באורך:

משנה ברורה

(א) זה את זה — שכולם הם מצוה אחת ואם נחסר לו אפילו ציצית אחת הוי כלא הטיל בה כלל וביטל לגמרי העשה דציצית:


(ב) לר"ה — ולכרמלית אסור מדרבנן וה"ה לכל שאר פסולים כגון שהיה הבגד סתום רובו או שהיו הציצית עשויין שלא במקומן למעלה מג' אצבעות או למטה מקשר אגודל וכל כה"ג או שהיה ארבע כנפות קטן משעור הכתוב בסימן ט"ז ע"ש בכל אלו אסור לצאת בהן אפי' לכרמלית מדרבנן ובגד שפתוח חציו בצימצום עיין לעיל בסימן י' בס"ק כ"ז:


(ג) חייב חטאת — דהוי משוי מחמת הציצית הנותרים ואינם בטלים לגבי בגד דחוטי ציצית חשיבי הם ולא בטילי. ואפילו אם אותם הציצית ג"כ פסולים הם מ"מ כל שנמצא בהם איזו חוטין כשרים דעתו עליהם וחשיבי ולא בטילי אם לא שנפסקו כל חוטי הארבע ציצית ולא נשאר בהם כדי עניבה דאז בטלים הם להבגד ע"כ אם נודע לו דבר זה בשבת כשהוא הולך בר"ה אין צריך לפשוט טליתו:

ביאור הלכה

כף החיים

(א) סעיף א: ארבע ציציות מעכבין זה את זה וכו' והיוצא בה לרשות הרבים בשבת חייב חטאת — דהוי משוי. ואין לומר דבטיל לגבי בגד, דחשיבי הם לגביה, שדעתו להשלים עליהם. כן כתב בית יוסף בשם התוס' והרמב"ם.

ולפי זה, אם נפסקו כל הד' ציציות ולא נשתייר בהם כדי עניבה, דוודאי יעשה אחרים תחתיהם, בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת. ט"ז ס"ק א, וכן דעת העו"ת אות ב'. אמנם מדברי הלבוש סימן שא סעיף לח שכתב וזה לשונו: אם אין בה ציצית כלל מותר לצאת בה וכו' עד כאן לשונו, משמע דאם יש בה קצת, אפילו שאין בהם כדי עניבה, אסור לצאת בה. וכן כתב האליה רבה ס"ק א'. וכתב שם האליה רבה וזה לשונו: ונראה דאפילו להט"ז, היינו משום איסור שבת מותר, אבל מכל מקום משום ביטול מצות ציצית אסור, אם לא בגוונא דמותר משום כבוד הבריות כדלקמן, וכן משמע בלבוש שם, עד כאן לשונו. וכן כתב ר' זלמן אות א, שתילי זיתים אות ב', ועיין מה שכתב מאמר מרדכי אות א' ומשבצות זהב אות א'. ועוד עיין בפתחי עולם אות א' שכתב בשם ביאור הרמ"ב על דברי הט"ז הנזכר שהוא תמוה, כיון דעתיד לפסקן לא שייך דבטלי אגב בגד, עד כאן לשונו. ועל כן יש להחמיר כדברי הלבוש והאליה רבה.




▲ חזור לראש