שולחן ערוך אבן העזר קע יח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קע · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מי שנפלו לפניו שתי יבמות מבית אחד, האחת שניה ליבם ואחרת מותרת, כשהוא מיבם מיבם לאחרת, כשהוא חולץ חולץ לשניה. ויש מי שאומר, שאם חלץ לאסורה, לא הותרה צרתה; חלץ לצרה, הותרה האסורה:
מפרשים
(יג) חולץ לשניה: כ"כ המגיד פ"ז בשם ה"ג אף על גב דקי"ל חליצה פסולה אינה פוטרת צרתה היינו דוקא שנאסרה עליו בזיקה כגון שעשה בה מאמר או נתן לה גט אבל כשאסורה עליו מתחלתן חליצה כשרה היא וכ"כ תוספ' ר"פ ד"א והיינו כמ"ש בהגהות רס"ז וכ"פ הש"ג ויש מי שאומר הוא דעת הרמב"ם והטור וכן משמע מרש"י ר"פ ד"א דס"ל דשוה לדין בעלת גט ובעלת מאמר, אלא דקשה לפ"ז מבריית' פ"ב דף כ' דתני איסור מצוה ואיסור קדושה חלץ לה נפטר צרתה, וב"ח כתב דבריית' זו איירי מדאוריית' פוטרת אלא מדרבנן תקנו דח"פ אין פוטרת ול"ד דהא איסור מצוה ואיסור קדושה תנא וא' מהם היינו שניות א"כ אף מדרבנן פוטר ואפשר ליישב למ"ש שם לצדדים אתמר בא עליה קאי על איסור מצוה שהוא מדרבנן וחלץ לה קאי על איסור קדושה וי"ל דאיירי דצרתה גם כן אסורה כמותה מ"ה באיסור מצוה שהיא מדרבנן מ"מ פוטר בביאה כשהיא וצרתה שוין כמ"ש ריש סימן קע"א ובאיסור קדושה פוטרת מדאוריית' בחליצה והנה לפוסקים דס"ל בצרות כשהם שוים באיסור פוטרת זא"ז כמ"ש רס"ז י"ל הברייתא איירי כשהצרה ג"כ איסור מצוה וכ"כ המגיד אלא לפי פירושו לדעת הרמב"ם דס"ל אף כשצרות שוים מ"מ אין פוטרת זא"ז קשה לו ליישב וע"ש ובסמוך יתבאר זאת ועל המחבר תימא שהביא דעת הרמב"ם בשם יש מי שאומר ש"מ עיקר כדיעה קמייתא ובסימן קע"ד סותם ופוסק כרמב"ם גם על רמ"א קשה שכתב בסימן קס"ז בענין חליצה פסולה דוקא שהיתה זקוקה ונפסלה והיינו כדיעה קמייתא ושם בריש סימן קע"ד לא הגיה כלום: