שולחן ערוך אבן העזר קסט ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קסט · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ.
- מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם):
מפרשים
בית שמואל
(ה) לקבוע מקום: עיין בפי' ס"ח ועיין ב"ח ואין קובעין בשבת מאחר דצריך קביעות הוי כמכין משבת לחול ועיין בד"מ וקביעות מקום היינו משום פרסום לכן צריך להיות בגובה שבעיר ואם יש פרסום בלא זה עיין בתשובת ר"י לבית הלוי סי' יו"ד:
ט"ז - טורי זהב
צריכה הדיינים היינו הג' אבל הנוספים א"צ לקביעות מקום כ"כ בסדר חליצה אלא דלכתחלה כ' דגם הם יקבעו ומ"ה נראה דלפי מנהגינו דאנו קובעים מקום בין מנחה למערב והקהל ממתיני' בתפל' מעריב עד שיבואו הדיינים אם הוא בענין שאין הנוספים מוכנים שם א"צ להטריח הציבור לבקש אחריהם איפה הם כיון שמצד עיקר' דמלתא אין בהם צורך בעת ההיא דהא אין שם עדיין התחל' הדין דהא כתב בפי' ס"ח סעי' י"ד דאפי' בלילה יכולין לקבוע המקום דאין שם תחלת דין ע"כ בודאי לא יבקשו אחר הנוספין באותו קביעות ונ"ל דאם יש שם (רק) א' (מן הנוספין) לא יחתמוהו הג' עמהם כיון שאין אלא הוא לבדו נתפרדה חבילתו והוה כא' מן השוק. ובענין קביעו' המקום כתב לקמן בפס"ח סעי' י"ב בשם קונטרסים וז"ל ויאמרו זה לזה נלך למקום פלו' ונקבע מקום לחליצה' של פלוני וילכו וישבו שם לשם חליצה שנאמר ועלתה יבמתו השערה ויעקרו ממקומה הראשון וילכו אל מקום השני לחלוץ שם עכ"ל ופי' בזה בפי' ס"ח דקביעות ב' מקומות בעינן דהיינו שתחלה יקבעו מקום שמשם ילכו למקום השני ולקבוע שם החליצה והיינו (בזמן) שעומדין תחלה ולזה צריך שישבו תחילה (ומשם ילכו למקום שני לקבוע שם לחליצה והיינו בו ביום שיעשו החליצה אבל אם קובעים ביום שלפני זה אפשר שאפי' עומדים יכולים לקבוע וכ' מו"ח ז"ל שע"פ פי' זה נוהגין בקראק' לילך תחלה אל הפאליש של בית הכנסת ויושבים ואומרים נלך למקום פלוני ונקבע שם מקום לחליצה וכן עושין והוא ז"ל תמה ע"פ ב"י ופי' בזה דתחלה אמר דבעינן קביעו' מקום ואח"כ אמר ויעברו ממקומ' הראשון כו' דל"ת דסגי באמירה בעלמ' לומר במקום פלוני נחלוץ למחר אלא צריך שיעקרו ממקום הראשון בין שהיו עומדין או יושבים וילכו למקום השני דהיינו שיאמרו זה לזה נלך למקום פלוני וישבו שם לשם חליצה שתהי' ע"כ ולעד"ן דודאי פי' ב"י תמוה דמה צורך לאלו ב' המקומו' ומה חסר לנו באומרים נלך למקום פלוני ונקבע שם וכן יעשו ותו יש לדקדק לשון ממקומם הראשון דמשמע מקום המיוחד להם תמיד דאל"כ היה לו לומר ממקום הראשון כמ"ש אח"כ למקום השני ועל פי' מו"ח ז"ל קשה דהא סיים ויעקרו כול' לחלוץ שם הוא מפרש לקבוע שם מקום חליצה ואין הלשון משמע כן אלא הל"ל לשם חליצה כמ"ש קודם לזה ונלע"ד דהדברים כפשטן דמיירי ביושבים בב"ד על מקומם המיוחד להם תדיר וקמ"ל ברישא דלא די באם אומרים עכשיו אנו קובעים מקום כאן על מחר לחלוץ אלא צריך מקום אחר דהיינו שנלך לשם לקבוע מקום דאז יש היכר שפיר וכן נעשה שהולכים ויושבים שם מעט ואח"כ אמר דביום המחר צריך שיעשו עקירה באמת וילכו ממקומם הראשון המיוחד להם תדיר לאותו המקום שקבעוהו אתמול ול"ת דכיון שאמרו אתמול נלך למקום פלוני כולי בזה נתפרסם ענין החליצה וכי יעשו החליצה במקום הראשון סגי בכך כיון שיש כבר פרסום קמ"ל דכאשר אמרו אתמול כן יעשו ולמחר יקומו ממקומ' המיוחד להם תמיד וילכו למקום שני דהיינו מה שיחדו אתמול ושם יעשו החליצה ולפי זה אם הם אינם יושבין במקומם המיוחד להם בשעה שרוצים לקבוע מקום אלא הם בחוץ כדרך שאנחנו עומדים בבית הכנסת די בבך שיאמרו נלך למקום (פלוני) אפילו הוא מקום המיוחד להם תדיר די בכך כנ"ל נכון ומנהגינו הוא מיושב שפיר:
באר היטב
(ח) מקום: עיין בפירוש סדר חליצה. בבוקר ביום חליצה יאמרו נלך לחלוץ במקום אשר קבענו אתמול בערב ס"ח למהר"י מינץ. אף במקום שיש ב"ד קבוע בכל יום צריכים למקבע דוכתי' כנה"ג. אין קובעין בשבת וקביעות מקום הוא משום פרסום לכן צריך להיות בגובה שבעיר. ואם יש פרסום בלא זה עיין בתשובת ר"י לבית הלוי סי' יו"ד.