שולחן ערוך אבן העזר קנט ג

שומרת יבם שזנתה, לא נאסרה על יבמה, אם הוא ישראל. ויש אומרים דאסורה לבועל משום קנסא (נ"י פרק האשה):

מפרשים

בית שמואל

(ח) אם הוא ישראל: אבל לכהן אסורה דהא היא חייבי לאוין לאחר ועיין סימן ז' /ו'/ שם נתבאר דינים הללו:

(ט) וי"א: כ"כ הנ"י אף על גב דהיא מותרת ליבם מ"מ לבועל אסורה לכאורה קשה הא בת שבע היתה א"א והיתה מותרת לדוד מחמת שהית' מותר' לבעלה כי דוד בא עליה באונס כמ"ש פ"ק דכתובות וכמ"ש בסימן י"א לכאורה נראה מכאן נמי ראיי' למ"ש שם דעיקר כתירוץ בתרא שם בכתובות דהית' מותרת לדוד מחמת גט כריתות ודוחק דבדוד לא היה שייך קנס או דאותו זמן לא נתחדש דין זה עדיין כל זה דוחק הוא גם עכ"פ נשמע בזמן הזה המאנס אשת ישראל אסור' לו ובש"ג דף תל"ד כתב אף ליבם אסור':

באר היטב

עריכה

(ו) קנסא: אע"ג דהיא מותרת ליבם מ"מ לבועל אסורה. ממילא נשמע המאנס אשת ישראל אסורה לו ב"ש וע"ל סי' (י"ח) [י"א]. ובש"ג פרק האשה כתב דאף ליבם אסורה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}