שולחן ערוך אבן העזר קמא סד

יש מי שאומר, שאם אמר: יהא פסול, בטלו.

אמר: לא תצא לצמיתות, הוי בטל, וכאלו אמר: היום אין את אשתי ולמחר את אשתי (ב"י בשם תשובת הר"ן סימן מ"ג):

מפרשים

בית שמואל

(קא) יהא פסול: דהוי כמו יהא כחרס ועיין בטור מ"ש ע"ז וי"ל אף לדידיה מכל מקום ספק גט הוא וכך כתב ב"ח:

יש מי שאומר הוא דעת הרמ"ה בטור אע"ג דאין יכול לפסול גוף הגט כיון שאמר יהא לשון להבא רוצה לומר יהא פסול בו לגרש מידי דהוי איהא חרם אף ע"ג דחזינן לאו חרם אמרינן דלענין גרושין קאמר ה"נ יהא פסול לגירושין קאמר והטור חולק דשאני גבי חרם דזה א"א להתקיים בגט כלל לפיכך צריכין לפרש דלענין גירושין קאמר משא"כ ביהא פסול ששם פסול שייך על גט ר"ל שיהא פסול ובאמת אינו פסול הלכך אינו כלום ובאמת דברי הטור נכונים אלא דאין להכניס ראשי בין הרים גדולים להכריע ביניהם מ"מ ראוי להחמיר מ"ה אף שהביא בש"ע כאן דעת רמ"ה דבטל בזה אין לסמוך ע"ז רק להחמיר כאלו אינה מגורשת אבל אם אירע כן וקידשה אחר צריכה גט ממנו דלא הוה אלא ספק גירושין כנלע"ד. בטור כתב בשם רמב"ם השולח גט ומבטלו בפני ב' אחרים או המוסר מודעה על הגט מכין אותו מכת מרדות שמרבה ממזרים בישראל כו' ואע"ג דבסימן כ"ו כ' הטור דהרא"ש חולק על הרמב"ם ופוסק כנהרדעי דלא מלקינן אלא למקדש בביא' נ"ל דלענין מעשה פוסק הטור ברב דמנגיד גם ע"ז ולא פסק כהרא"ש סימן כ"ו אלא לענין מקדש בלא שדוכין או מקדש בשוק דזה אינו אלא פריצותא ואין שם חשש ממזרות משא"כ באלו דזכר כאן שיש חשש ממזרות ודאי פוסק כרב ומנגדינן ליה כנ"ל ובדרישה האריך בזה וחילק באיזה ענין מיידי ונלע"ד שאין צורך לזה ועמ"ש סימן קל"ד סעיף ו':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}