שולחן ערוך אבן העזר קלט יד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קלט · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
בא הוא תחלה ועמד, ואחר כך עמדה היא כנגדו, וזרקו לה, אם היה הגט בתוך ארבע אמות שלו, אינה מגורשת, אף על פי שאם תשוח תטלנו. עמדה היא תחלה, ובא הוא ועמד כנגדה וזרקו לה, אף על פי שהוא מחצה למחצה, הואיל והיא לתוך ארבע אמות שלה, הרי זה גט פסול, עד שיגיע הגט לידה.
- הגה: אבל אם זרק לה לתוך ארבע אמות שלה, ואין הבעל נכנס לתוכו, הרי זו מגורשת. וכל זה מדינא, אבל לכתחלה אין לגרש, אפילו לתן הגט לתוך חצרה או לתוך מלבושיה, אלא לתוך ידה ממש, וידה תהא פתוחה מתחלת הנתינה עד סופה (מרדכי פרק הזורק וסמ"ק וכל בו), כמו שנתבאר לעיל סימן קל"ח. ואפילו בדיעבד אין להתירה לעלמא עד שבא הגט לידה ממש. ונהגו עוד שלאחר שנתן לה הגט תסגר ידיה ותכניסנו תחת בגדיה. ותזהר שלא יסיע לה שום אדם בקבלתו, גם לא יהא שום דבר כגון טבעת, בידה וכיוצא בזה בשעת קבלתו (הכל בסדר הגט):
מפרשים
(כד) עמדה היא תחילה וכו': אף על גב ד"א תיקון דרבנן הוא מ"מ כיון שתקנו חז"ל ועשאו בחצר מחמת הפקר ב"ד מ"ה היא מגורשת מדאורייתא ועיין סי' כ"ט, ולכאורה נראה אם שניהם יכולים לשמור אלא דמונח תוך ד"א שלה בר"ה יש להחמיר והוי ספק גט דהא לכמה פוסקים ד"א בר"ה אפי' בגט אינה קונה, ואם היא יכולה לשמור ולא הוא אז ממ"נ מגורשת לכ"ע דהא לשאר פוסקים מגורשת מחמת השמירה כמ"ש בסמוך ולרמב"ם דס"ל בעלמ' אינה מגורשת לפי' הר"ן והמגיד הרי ס"ל ד"א קונה בר"ה כמה שדייקתי בסמוך א"כ ליכא כאן ספק ומשמע מתוס' שם אפי' אם מינטר תוך הד"א לא מהני דהא לתירץ הראשון שם בתוס' כתבו תוך ד"א מינטר ומ"מ בר"ה לא מהני, ובה"כ דינו כסימטא ולא כר"ה ועיין תשו' ריב"ש סי' ר"ה ועיין סי' ל' ואם שניהם באו כא' תוך ד"א עיין בחושן המשפט סי' רס"ח:
(כה) אבל אם זרק לה לתוך ד"א וכו': כן הוא לדעת הרא"ש והרשב"א דחומרא דשמואל אינו אלא כשהבעל בא אח"כ לד"א שלה אבל כשהיא לבדה עומדת לא החמיר שמואל והמגיד לא ס"ל כן אלא אפי' אם הוא לא בא לתוך ד"א שלה הגט פסול מחמת חומרא דשמואל, ואין להוכיח כן ממ"ש הרמב"ם והמחבר בסמוך אם זרק לה הגט ברשות שאינה של שניהם והיה מונח במקום כדי שתשוח ותטלנו ה"ז פסול אף על גב דמונח תוך ד"א שלה דהא שם קשה דכתב אם הגט מונח רחוק יותר משתשוח הוי ספק מגורשת והיינו אפי' אם מונח רחוק קצת יותר מתשוח ותטלנו ואכתי הוא תוך ד"א אלא ע"כ צ"ל דאיירי שם אין לה ד"א כגון שבא אחר בתחלה והיא בא אח"כ אז אין לה ד"א מיהו נראה תוס' והר"ן ג"כ ס"ל תוך ד"א מגורשת אפי' לשמואל לכן מחלקים הם בעובדא היתה ידה כקטפרס דמגורש' מחמת ד"א דאיירי דלא היתה עומדת בר"ה וס"ל הא דאמר שמואל עד שתשוח היינו בר"ה דד"א אינו קונה מכלל במקום דקונ' ד"א מגורשת, מיהו לדידהו אין מוכח החילוק בין אם הוא בא לתוך ד"א שלה לבין שלא בא דהא הרא"ש למד חילוק זה מדאמר שמואל עד שתשוח ובש"ס מוכח תוך ד"א מגורשת לכן מחלק דשמואל איירי כשהוא ג"כ תוך ד"א ולתוס' והר"ן איירי שמואל בר"ה דאין ד"א קונין אז בעינן עד שתשוח אבל היכא דד"א קונה מגורש' אפי' אם הוא בא אח"כ תוך ד"א שלה מ"מ מי שבא תחלה הוא קונה נמצא יש כאן ג' שיטות להרא"ש והרשב"א אפי' היכא דד"א קונה מ"מ אם בא הוא אח"כ תוך ד"א שלה הגט פסול ולתו' והר"ן אפי' אם בא אח"כ תוך ד"א שלה הגט כשר ולהמגיד אפילו לא בא הוא אח"כ הגט פסול ובדין זה תלי' נמי הדין בסמוך אם היה ידה קפטרס לפוסקים הנ"ל מגורשת מחמת ד"א ולהמגיד לעולם ד"א לא מהני אלא אם כבר הגיע הגט לידה אף על גב דידה היה קטפרס ומ"מ כיון שנח תוך ד"א שלה הוי כאלו נח בידה וע"ש במגיד והרב רמ"א שפיר פסק כהרא"ש דהא לתוס' והר"ן י"ל אפי' אם הוא בא ג"כ תוך ד"א מגורשת מ"ה פסק לא כהמגיד:
(כו) ואפי' בדיעבד: עיין בתשו' ריב"ש בנפל על בגדיה הוי כנתן לידה וליתא חומרא דשמואל ומשמע אפי' אם לא נשאת מיקל:
או לתוך מלבושה כ"כ ב"י בשם המרדכי וז"ל והטעם פי' רבינו יחיאל לפי שלפעמים מלבושי' שאולים ואולי הבעלים מקפידין על כך וא"כ לא הוה גיטא כיון דלא להכי אושלינהו וכו' עכ"ל וקשה ע"ז דהא בסעיף י"ב כתב אפי' בגג של כל אדם הוי גט וא"כ כ"ש כאן דיש כאן לכל הפחות ודאי שאלה ואמאי נימא שהבעלי' מקפידי' וצ"ל דרבינו יחיאל ס"ל כדעה קמייתא דסעיף י"ב:
(ה) הגט וכו': ובנפל על בגדיה הוי כנתן לידה אפי' אם לא נשאת מתירין ב"ש בשם הריב"ש.