שולחן ערוך אבן העזר קלד ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קלד · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מי שמסר מודעא על הגט, מכין אותו מכת מרדות, מפני שגרם להיות ממזרים, שהרי הגיע הגט לידה ותנשא בו, ואחר זמן יבואו עדים שבטל בפניהם או שמסר מודעא בפניהם קדם שיכתב הגט, ונמצא הולד ממזר.
- הגה: ואפילו בטל המודעא בשעת נתינה, אפילו הכי משמתינן לה, דיש לחוש שמא איכא דידעי במודעא ולא ידעי בבטול (תשובת הרא"ש כלל נ"ב, וכ"כ הב"י בשם התוס'):
מפרשים
(יא) מי שמ"מ וכו': היינו היכא דחייב לגרש ע"פ הדין ומ"מ מכין אותו, ואם אנסוהו שלא כדין ומ"מ אינו חייב עונש כלל, ועיין בש"ג דף תק"ע שהביא לפסק הלכה אם אנסוהו וסתמו העדים את אזנם וראו דהוא רהיט ואזיל לא הוי ביטול ואם אמר בשם רב או דיין שצוה לבטל הוי ביטול ממש ולא ג"ד עיין תשובת הרא"ש:
(יב) מכין אותו וכו': בטור איתא משמתינן אותו והב"י הקשה עליו מהא דאיתא פ"ק דקדושין דרב מנגיד מי שמ"מ ולא נידוי דחמיר ממלקו' וכ"פ הרמב"ם לכן פסק המחבר מכין אותו עוד הקשו עליו דהא הרא"ש פוסק כנהרדעי דרב לא מנגיד אלא מאן דמקדש בביאה א"כ מי שמ"מ אין מכין אותו, וכן קשה על הרב רמ"א בסי' כ"ו הביא דעת הרא"ש וכאן לא הביא אותו גם קשה על הטור למה כתב בחושן המשפט סי' ח' מאן דמצער שליח ב"ד מכין אותו דהא הרא"ש פסק כנהרדעי וקושיות אלו יש לתרץ בטוב דראיתי בבאר שבע דף צ"ט כתב נהרדעי לא פליגי אלא בענין קידושין דאין מלקין אלא מאן דמקדש בביאה אבל בשאר דברים ל"פ לפ"ז אף על גב הרא"ש פוסק כנהרדעי מ"מ כאן מודה וכן בשליח ב"ד דמלקים אותו לכן הביא הרב רמ"א בסי' כ"ו בענין קידושין דעת הרא"ש ולא כאן ולא בח"ה, ולתרץ קושי' שני' למה כתב הטור משמתינין אותו מתרץ בדרישה הש"ס איירי אם כבר מ"מ וביטל מלקין אותו ולא מנדין אותו אבל כאן איירי הטור מי שמ"מ ואינו רוצה לבטל אז כופין אותו בכל כפיות עד שישמע לדברי חז"ל מיהו דברי רמ"א מ"ש ואפי' בטל וכו' אפ"ה משמתינן ליה תמוה:
מי שמסר מודעא כו' זה דעת רב בגמרא דאמרינן רב מנגיד אמאן דמסר מודעא אגיטא ונהרדעי פליגי וס"ל דלא מנגדינן אלא מאן דמקדש בביאה וסעיף זה הוא לשון רמב"ם בפ"ו והוא פסק כרב וכמ"ש בשמו בסי' כ"ו לענין קידוש בלא שידוכין אבל סיים שם בשם הרא"ש דפוסק כנהרדעי ולא מנגדינן אמקדש בלא שידוכין ממילא ה"נ כאן לענין מוסר מודעא דלא מנגדינן ומ"ש הטור בסמוך דמשמתינן ליה כבר פרשנו על הנכון בסמוך דשם לא מיירי בדרך עונש על שעבר אלא דרך כפייה לקיים מצות חכמים ורמ"א הביא בסי' כ"ו דעת הרא"ש וכתב שם שלא ראה מימיו שהכו על מקדש בלא שידוכין וא"כ קשה עליו תרתי חדא דגם כאן היה לו להבי' דעת הרא"ש בשם י"א דאין מכין אותו דחד טעמא להו שנית שכתב כאן ואפי' ביטל המודעא משמתינן ליה דיש לחוש שמא איכא והיא דעת התי' בפי' דברי רב במ"ש ב"י ולהרא"ש לא קי"ל כרב ואע"ג דבתשו' הרא"ש כלל נ"ג שמביא ב"י משמע דס"ל כרב אין מזה ראיה דהתם אמר לפי דעת הדיינים שמביא שם דהוו ס"ל כרב וחיזק ידם שם אבל לא משורת הדין הוא דהוא ס"ל כנהרדעי כמ"ש ב"י לענין החילוק שבין נגידא לשמתא בזה ממילא ה"ה נמי לענין דאפי' נגידא ליכא למאי דפסק הוא כנהרדעי וא"כ הג"ה זו אינה אליבא דהלכת' לדידן מחמת ההיא דסי' כ"ו ועיין במ"ש סי' קמ"א סעיף ס"ד דניחא גם כאן להלקותו אלא דמ"ש הטור כאן דמשמתינן ליה צ"ל כמו שזכרנו:
(ה) מודעא: ואז הגט בטל. אפי' אם הוא חייב לגרש כדין ומסר מודעא ולא ביטל המודעא הגט בטל.