שולחן ערוך אבן העזר קיב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיב · יד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

היו מועטים בשעת מיתה ונתרבו אחר כך, הבנים יורשים אותם כדין מרבים.

הגה: ויש אומרים אפלו עמדו כבר בדין ופסקו להם דין נכסים מועטים, כיון שנתרבו חזרו לדין מרבים, ואפלו חזרו אחר כך ונתמעטו יש להם דין נכסים מרבים ונתמעטו (טור).

ואפלו לא נתרבו, אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטים, מכרן קים,

הגה: ונדחו הבנות אפלו ממעות שקבלו מן המקח (טור בשם הרא"ש). ויש אומרים דדוקא קדם שהחזיקו הבית דין הבנות בנכסים (טור בשם רש"י והרא"ש):

מפרשים

חלקת מחוקק

(כז) הוי מועטין בשעת מיתה ונתרבו:    אף ע"ג דלעיל בסימן קי"א גבי כתובת בנין דכרין סעיף ה' לא פסק כן עיין בתוספות שהקשו קושיא זו ועיין בב"ח:


(כח) עמדו כבר בדין ופסקו להם:    ה"ה אם כבר באו הנכסים ליד ב"ד והעמידום ביד אפטרופוס לזון הבנו' אפ"ה אם נתרבו חזר לדין מרובין:


(כט) יש להם דין נכסים מרובים ונתמעטו:    כן הוא ל' הטור ולא ידעתי למה לא סתם וכתב יש להם דין מרובים לענין מכירה לצורך מצוה ושהבנו' ניזונות מתחת ידם:


(ל) ונדחו הבנו' אפי' ממעו':    וכו' דלאו הני זוזי שבק אבוהון וזה הוא דעת הרא"ש אבל רב האי חולק כמו שכתוב בטור ובחושן משפט הביא שני הדעו' בסי' ק"ז ולא הכריע וכאן לא הביא רק דעת הרא"ש:


(לא) דדוקא קודם שהחזיקו הב"ד בנכסים:    אף על פי דלגבי מועטים ונתרבו ס"ל להרא"ש כדעת המפרשים אפילו לאחר שהחזיקו ב"ד הנכסים ביד הבנו' אבל כאן גבי מכירה דעת הרא"ש כאותן מפרשים דס"ל דוקא קודם שהחזיקו הב"ד ועיין בב"ח:

בית שמואל

(כח) הבנים יורשים:    ואין הולכים אחר התחלת העסק ול"ד לכב"ד בסי' הקודם כאן למעקר ירושה דאוריית' שאני תוס':


(כט) וי"א אפי' עמדו וכו':    אפי' באו הנכסים ליד ב"ד והעמידו אפוטרופוס מ"מ אם נתרבו חזרו לדין מרובים אף על גב לענין מכירה לא אמרי כן כמ"ש בסמוך שאני מכירה שמפסיד אותם לגמרי וכן הוא מפורש בהרא"ש והב"י לא ע' בהרא"ש, והתוס' ורמב"ם והמגיד ס"ל אלו שני דינים שוים אבל לכל הפוסקים אין חילוק בין עמדו לדין לבין אם תפסו הנכסים:


(ל) ונדחו הבנות:    אפי' ממעות דלאו הני זוזי שבק אביהם והרא"ש ור"ה חולקים ע"ז /בזה/ ובחושן המשפט סי' ק"ז הביא שני דעות אלו ולא הכריע וכאן הואיל היורשים מוחזקים מ"ה כתב דנדחו הבנות אבל שם בחושן המשפט שניהם שוים היורשים וב"ח דשיעבודו דאוריית' הוא וע' סי' צ"ג מיהו צריך ישוב למה לא הגיה הרב רמ"א כלום בסי' צ"ג:


באר היטב

(יח) מרובים:    ואין הולכים אחר התחלת העסק. ול"ד לכתובת ב"ד בסי' הקודם. כאן מעקר ירושה דאוריית' שאני תוס' ח"מ ב"ש.


(יט) שקבלו:    דלאו הני זוזי שבק אביהם. ועיין בחושן משפט סי' ק"ז ס"ד שהבי' ב' דעות ע"ש בסמ"ע ובש"ך וכאן הכריע הואיל והיורשים מוחזקים ועיין ב"ש. ואם מהדמים פרעו לבע"ח אפילו רבינו האי מודה שאין ניזונית מהם הר"י אדרבי סי' ת' ועיין במהרמ"ט ח"ב סי' קכ"ד.







▲ חזור לראש