שולחן ערוך אבן העזר קז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · קז · י

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

אם אמר: תטל בתי פלונית חמשים זהובים ופלונית בתי חמשים זהובים, והיו לו שלש בנות ואשה אחת, אמרו לו: ואשתך מה תהא עליה, אמר: השאר שלה של אשתי, הוי מתנה גמורה כיון שהעמיד ירשת התורה אפלו באחד מיורשיו.

צוה לתת מנכסיו לצדקה, הוי שיור. ויש חולקים (שתי הדעות בהגהות מרדכי דבבא בתרא):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יח) כיון שהעמיד ירושת התורה וכו':    לפי דין זה בחנם מגיה הרב סעיף ז' במי שיש לו רק בן אחד ואשה דנתכוין למתנה גמורה אם שייר לבן דהא אפילו יש לו הרבה בנים נמי אמרינן דלא עשאה (אלא) אפטרופא הואיל וקיים ירושה דאוריית' בחד בן ועוד בחושן משפט סי' רמ"ז סעיף י"א כתב דאם אמר חצי נכסי לבני פלוני וחצי נכסי לבני פלוני הראשון הוי מתנה והשני אפוטרופוס ולמה לא אמרינן הואיל והעמיד ירוש' דאוריית' בבן הראשון אם כן גם השני הוי מתנה כמו דאמרינן הכא אלא ודאי לא סביר' ליה להרא"ש סברא זו דלא מיקרי שיור אלא מה שנשתייר אחר המתנה לא מה שנתן קודם המתנה דהא לשני נתן כל אשר לו בלא שיור ואם כן ה"ה הכא אצל הבנות לדעת הרא"ש לא הוי שיור וא"כ הרב מזכה שטרא לבי תרי דכאן פסק כרב האי ובחושן משפט פסק כהרא"ש:


(יט) לצדקה הוי שיור:    הטעם מבואר שם דכל שיור אף שמשועבד לפרוע ממנו חוב מ"מ הוי שיור ה"נ אף שישלמו לצדקה מכל מקום קודם תשלומין ברשותייהו הוא וגם יכולין לשנותו וליהנות מהם כל זמן שלא בא ליד הגבאי וע"ש:


(כ) ויש חולקין:    גם הרא"ש בתשוב' שהוב' בטור כתב ומה ששייר לתת בעד נפשו לא הוי שיור אף אם נתן הרבה דמתנ' של האשה לא חיילא אלא לאחר מיתה ובאותו שעה אין כאן שיור משמע דלית ליה ההוא סברא דיכול לשנות וליהנות מהם קודם תשלומין:

בית שמואל

(יח) כיון שהעמיד ירוש' דאוריית':    בח"מ הקשה ע"ז מ"ש מהאומר חצי לבני פלוני וחצי לבני פלוני דפוסק הרא"ש להראשון במתנה נתן ולהשני אפוטרופוס כמ"ש בחושן המשפט סי' רמ"ו ולא אמרי' כיון שהעמיד ירושה דאוריית' הוי מתנה גמורה, וא"י למה לא הקשה מש"ס דאתמר שם אם נתן כל נכסיו לבנו לא עשאו אלא אפוטרופוס ולא אמרינן למתנה נתן כיון שהעמיד ירושה דאוריית' אלא נראה דוק' כשהעמיד ירושה דאוריית' ואח"כ נתן לה אז אמרי' דהוי מתנה גמורה אבל אם לא העמיד עדיין ירושה דאוריית' לא אמרי' בפ"א נתקיים ירושה דאוריית' ומתנה לזה מ"ה האומר חצי לבני פלוני וחצי לבני פלוני נעשה החלוקה בפ"א לא אמרי' דהעמיד ירושה דאוריית' אבל כאן בתחלה נתן לבנותיו ואח"כ כששאלו לו אשתך מה תהא עליה אמר השאר שלה בזה אמרינן דהעמיד ירושה דאוריית' ובזה שפיר דלא תקשה למה לי הטעם בהג"ה סעיף ז' דאם היה רוצה כו' ת"ל דהעמיד ירושה דאוריית' אלא משום דחלק בפ"א לבניו ולאשתו לא אמרינן דהעמיד ירושה דאוריית':


(יט) לצדקה הוי שיור:    הטעם מבואר שם אף על פי דמשועבד לצדקה מ"מ קודם התשלומין ברשותה הוא וגם יכולים לשנות כל זמן שלא בא לידי הגבאי ויש חולקים ס"ל דדומה לנותן לבנו ולאחר דאמרינן דלא קנה הבן והמתנות שנתן אחר אינו מבטל האפוטרופוס כן ה"נ מה שנתן לצדקה אינו מבטל האפוטרופוס אף על גב שם כתב אפי' אם אמר אחריך לבנותי אין זה שיור דקי"ל אין לשני אלא מה ששייר הראשון ומשמע דפליג על מ"ש בסעיף ט' אם אמר אחריך ליורשי הוי מתנה וכן הבין בט"ז ולית' אלא שם איירי דבנים לא היה יורשיו אבל אם אמר אחריך ליורשי כתב שם דהוי מתנה כמ"ש רמ"א בהג"ה ס"ט וע' תשו' הרא"ש:


באר היטב

(יג) התורה:    החלקת מחוקק הקשה מש"ע ח"מ סי' רמ"ו דברי הרב אהדדי ע"ש והב"ש מיישבו ע"ש.







▲ חזור לראש