שולחן ערוך אבן העזר קז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · קז · ז · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו, אשתו קנתה החצי, ובנו לא קנה, אלא הוא אפוטרופוס. ויש מי שאומר ששניהם אפוטרופסים.

הגה: היה לו בן ואשה, ואמר: כך וכך נכסים לבני והשאר לאשתי, ודאי נתכון למתנה גמורה; דאם היה רוצה לעשות אפוטרופוס, לא היה נותן המקצת לבן, שהרי הכל שלו (בית יוסף בשם תשובת רב האי):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יב) לאשתו ולבנו וכו':    דאשתו לגבי בנו כאחר ומסתמא דמילתא עשה לבנו אפוטרופוס ולאשתו נתן במתנה חצי נכסיו ואם כתב חצי נכסי לבני וחצי נכסי לאשתי לבנו נמי הוה מתנה דהוי כנותן לבנו המקצת תחלה בשיור ועיין בחושן משפט סי' רמ"ו סעי' י' כתב שם כן הדין בבנו ואחר ונראה דה"ה בנו ואשתו אף דיש לחלק קצת בין אשתו לאחר דבאחר לא שייך אפוטרופוס אבל אשתו כל שהקדים בנו לה אפשר דבנו במתנה דהוי שיור ואשתו עשה אפוטרופא מ"מ הואיל וכתב הרא"ש דאשתו לגבי בנו כאחר דמי ע"כ אין לחלק בין אשתו לאחר ואם כתב ב' שלישים לבני ושליש לאשתי לאשתו הוי מתנה השליש והבן אפוטרופוס על ב' שלישים ועיין בחושן משפט סעיף הנ"ל:


(יג) היה לו בן ואשה וכו':    דין זה הביא הב"י בחושן משפט סי' רמ"ו מחודשים ד' בשם תשובת הרשב"א ובאמת הטעם הזה שהביא הרב דלמה נתן מקצת לבן שהרי הכל שלו הוא טעם חלוש מאוד דלמה לא נאמר שמקצת מעות יהיה ביד הבן והמותר תהיה אפוטרופסות אף שכתבתי בחצי נכסי לבני דהוי לשניהם במתנה היינו משום דכתב לכל א' לשון א' חצי נכסיי וע"כ הוי יותר מסתבר לעשות לבן אפוטרופוס מלאשה ואם לבן מתנה ה"ה לאשתו אבל אם אומר סך מסויים לבן יחיד דלא שייך אפוטרופסת ושאר כל נכסיי לאשתי למה לא נאמר דעשה לאשתו אפוטרופוס וכי בשביל שנתן קצת זהובים לבנו תחלה ישתנה הדין דכותב כל נכסיו לאשתו לא עשה אלא אפוטרופא והרשב"א בתשו' נתקשה ג"כ בזה וכתב אף שיש לבעל הדין לחלוק מ"מ כל שבנו מוציא מידה אינו כמוחזק משמע אבל אם הבן מוחזק אין האש' מוציאה מידו עוד כת' שם הרשב"א דכיון שבשעה א' נתן מקצת לבן והשאר לאשה ה"ז כמשייר וכו' וכבר נתבאר סעי' ו' דלראשון הוי שיור ולא לשני ע"כ נרא' דלמעש' דין זה צ"ע ובפרט אם הבן מוחזק:

בית שמואל

(יב) לאשתו ולבנו וכו':    הכלל הוא לשיטות הרא"ש אשתו נגד בנו דינה כאחר לכן אפילו אם אמר לבנו ולאשתו מ"מ היא קנתה כמ"ש בחושן המשפט בבנו ואחר ואם אמר חצי לבני וחצי לאשתי כ' בח"מ דינו ג"כ כאומר לבנו ולאחר ושניהם קנו אף על גב באשתו שייך לומר דעשה אותה לאפוטרופוס מ"מ נגד בנו דינה כאחר:


(יג) היה לו בן וכו':    בכל הש"ע מציין כאן ב"י בשם תשובת ר"ה והיינו מ"ש המחבר בסמוך ס"י ובד"מ בסי' זה לא הביא רק תשובת ר"ה זו וי"ל דלמד משם דאיתא שם איך נאמר כי אפוטרופוס עשאה על נכסיו והרי נתן לשתים מה שחפץ וא"ת שהרי יש א' שלא נתן לה כלום כיון ירושת התורה אפי' בא' מבניו הרי קיימ' נשמע אם לא היה לו רק בן א' ונתן לו קצת אמרינן אם היה רוצה לעשות אפוטרופוס לא היה נותן לו והא דלא אמרי' כאן הטעם דהעמיד ירושת דאוריי' כתבתי בסמוך מיהו בחושן המשפט הביא הב"י תשובת רשב"א שכתב דין זה וי"ל משם יליף דין זה וכ"כ בח"מ והנה בתשובת הרשב"א בתחלת התשובה משמע דלא החליט דין זה וכתב אף שיש לבעל דין לחלוק ע"ז מ"מ כל שבנו מוציא מידה אינו כמוחזק משמע אם הבן מוחזק אין מוציאין מידו מיהו מסיים שם וכתב הואיל הוא מחלק בפ"א הוי מתנות בנו שיור למתנות אשתו כאלו לא נתן לה כל הנכסים וס"ל הואיל אפוטרופוס הלכתא בלא טעמא היכא די"ל דלא נכלל במאמר חז"ל הוי מתנה גמורה כמ"ש בסמוך בשם ה"ג אף על גב דאי' בש"ס לאשתו ולאחר לאשתו עשאה לאפוטרופס אף על גב דמחלק בפ"א ס"ל דאיירי שנתן לאשתו או לאחר כמ"ש ברשב"ם לפ"ז ס"ל לרשב"א דאשה זכתה בודאי אפי' אם הבנו מוחזק אף על גב דלא קי"ל בזה כרשב"א מ"מ בצירוף הטעם דאם היה רוצה וכו' פסק הרב רמ"א כוותי' הואיל לכמה פוסקים אין להוסיף בענין אפוטרופס על מ"ש חז"ל:


באר היטב

(ט) ואשה וכו':    החלקת מחוקק כתב דלמעשה דין זה צ"ע. ועיין ב"ש.







▲ חזור לראש