שולחן ערוך אבן העזר צ יב

נכסים שאינם ידועים לבעל, כשיודעו לו, מיד נעשו נכסי מלוג. וכן הפרות שימצאו בידה, מיד שיודעו לו הם נכסי מלוג.

הגה: אשה שאמרה על ירושה שנפלה לה שאביה צוה לתת ממנה לאחרים, אם הנכסים ידועים לבעל, אינה נאמנת. מיהו, אם מת הבעל, צריכה לקיים הודאתה. ואם הנכסים אינם ידועים, נאמנת (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(לה) כשיודעו לו מיד נעשו נ"מ: ל' הטור צריך שלא נודעו לבעל בין נפילה למכירה:

(לו) וכן הפירות שימצאו בידה וכו': כלו' וימכרו הפירות ויקח בהן קרקע והוא אוכל הפירות:

(לז) ידועים לבעל אינה נאמנת: כלומר אינה נאמנת להפסיד מן הבעל פירות של הירושה:

(לח) אינם ידועים נאמנת: לשון הרשב"א אם הודאה זו היתה בב"ד קודם שידע בעלה מנפילת נכסים ק"ל כר"ש דאם מכרה ונתנה קיים והודאתה בב"ד כנתנה דמי וא"כ צריך לפרש מ"ש כאן אשה שאמרה על ירושה היינו שאמרה דרך הודאה בב"ד אבל חוץ לב"ד כל שיכולה לחזור מדברי' אין זה כמכרה ונתנה ואם נודעה לבעל קודם הנתינה וההודאה אינה נאמנת:

בית שמואל

עריכה

(מו) נאמנ': היינו אם הי' הודאה בבית דין הוי כמכרה קודם שידע ומכירת' קיימת שם בתשוב' רשב"א ועיין בחושן המשפט סי' מ"ז:

באר היטב

עריכה

(כח) נאמנת: היינו אם היה הודאה בב"ד הוי כמכרה קודם שידע ומכירתה קיימת ב"ש ח"מ.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}