שולחן ערוך אבן העזר צח ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צח · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
כתב לה: "נדר ושבועה אין לי וליורשי ולא לבאים ברשותי לא עליך ולא על יורשיך ולא על הבאים ברשותך", אינו יכול להשביע לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה. ואפילו פגמה היא או היורשים כתובתה או יורשים מן היורשים. אבל אם נעשית אפטרופסית לאחר מיתת הבעל, לזה אינו מועיל הפטור. אבל לאפטרופסות שנעשית בחיי בעלה, מועיל, שאפילו על ידי גלגול אינו יכול להשביעה. ויש מי שאומר, שאפילו לא פטרה אין היורשים יכולים להשביעה על אפטרופסות שנעשית בחיי בעלה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יא) ולא יורשיו: לקמן סעיף ז' מבואר די"א דלגבי יורשים אינו מועיל פטור ונאמנת/ ולא נאמנת /אפילו פטרה בפי':
(יב) ולא הבאים ברשותו: לאו היינו לקוחות דהא בסמוך סעיף ז' פסק דאין נאמנות מועיל גבי לקוחו' אלא הבאים ברשותו היינו אפוטרופוס שמינה על נכסיו או נתן נכסיו במתנת ש"מ דכיורשים שוינהו רבנן:
(יג) שאפילו ע"י גלגול אינו יכול להשביע': בנ"י כתב בשם הרמב"ן והריטב"א דיכול להשביעה ע"י גלגול אף אם פטרה:
(יד) שאפי' לא פטרה אין היורשים וכו': דכיון דלא השביעה הבעל בחייו ולא צוה להשביע' מחל לה שבועו' אפטרופסו' דהוי כחלקו השותפין ובמשנה בכתובו' דף פ"ז ע"ב דקתני שצריך לפטור אותה אף מן יורשיו היינו משבועו' פוגמת ושאר שבועו' מיהו ע"י גלגול אפשר דמודה גם בעל דעה זו דיכול לגלגל עליה כמו שבועת השותפין אחר שחלקו ולפ"ז לבעל דעה ראשונה אף בלא גלגול צריכה פיטור מן היורשים ולא אמרי' מחל לה דאפשר לומר דלא היתה תובעת כתובתה בחייו ואין בידו להשביעה לפי מ"ש סי' צ"ז ס"ק ג' דכל זמן שאין תובעת כתובתה אין יכול להשביעה באשר בעל דעה הראשונה היא הרא"ש והוא סובר בסי' צ"ז כרבי שמעון דאין יכול להשביעה בטענה שמא קודם שתבא לגבות כתובתה:
בית שמואל
(י) ואפי' פגמה היא או היורשים: ול"ד אפטרופוס אף ע"פ שנתן לה פטורים מ"מ אם נעשה אפוטרופוס אחר מותו צריכה לישבע דלא פטרה אלא מממונו ואחר מותו יצא הממון מרשותו אבל שבועת פוגמת דפטרה מפגם הכתוב' מה לי אם פגמה בחייו מה לי אם פגם אחר מותו, ועוד על אפוטרופוס אחר מותו לא מסקה דעתה כן כ' הרא"ש:
(יא) שאפילו ע"י גלגול: מיהו הרמב"ן והריטב"א ס"ל דיכול להשביע' ע"י גלגול אף על פי שפטרה בפירוש ועיין לקמן מ"ש ועיין בחושן המשפט סי' צ"ג הביא פלוגתא בזה:
(יב) ויש מי שאומר אפי' לא פטרה: כ"כ הרא"ש בשם ר"ה ורמב"ן בשם תשו' הרי"ף דס"ל סיפא דמתני' הלכה לבית אביה לא קאי על הרישא ואיירי דלא פטר' ומ"מ אין היורשים יכולים להשביע על האפוטרופס שבחיי אביהם ונראה הטעם הוא דא"י להשביע' משום הרי"ף אזיל לטעמו דס"ל כסתם מתני' דבעל יכול להשביע אימת שירצה לכן אם לא השביעה הוי מחילה מ"ה אין להם שום דין ודברים עליה להשביע על אפטרופוס ונראה אפילו על ידי גלגול א"י להשביע דהא קתני במתני' ואם נעשי' אפוטרופס היורשים משביעים אותה על העתיד ואין משביעין על העבר ש"מ אף על ידי גלגול אין משביעי' דהא היא חייבת שבועה על להבא וקי"ל אף על טענות ספק של התובע כל שיש רגלים לדבר כמו הכא מגלגלים אלא ודאי על אפטרופוס של אביהם א"י לגלגל כלל ועיין מה שתירץ הרא"ש בשם חכמי נרבונא הא דתנא במתני' ואין היורשים משביעים אותה על העבר דאתי לאשמעי' אפילו ע"י גלגול אין משביעין אלא לשטתו איירי המתני' כשנתן לה פטורים, ונשמע לשיטות הרי"ף אפי' לא נתן לה פטורים וב"ח וח"מ מסופקים בדין זה להרי"ף אם יכולים לגלגל עליה שבועת אפטרופוס ולכאורה נ"ל כמ"ש לפ"ז גם אם פגמה הכתוב' בחייו א"י להשביע וע' ב"י מאריך בזה והקש' מנ"ל להטור שהרי"ף ס"ל דהיורשים א"י להשביעה על אפוטרופוס אפי' לא פטרה ול"ד וכבר השיג עליו הב"ח ובט"ז כתב דלא קי"ל כדעת הרי"ף בזה שהרי בחושן המשפט ריש סימן צ"ג אית' אם מת הרי היורש משביע את שותף אביו ולא אמרינן מדלא השביע אותו מחל לו:
ט"ז - טורי זהב
או יורשים מן היורשים פי' שיורשים אומרים שקבלו קצת מהכתובה מן היורשים שלי:
שאפילו ע"י גלגול כו' הב"י כתב שזהו לפי דעת הרא"ש ולא דק דבאשר"י מבואר שה"ר משה מנרבונא למד כן מל' המשנה שאמרה כפל שאין משביעין על העבר אלא דקמ"ל שאפי' גלגול אין כאן וכתב הרא"ש ואע"ג דבשותפין שחלקו ואן עליהם שבועו' שותפין אפ"ה משביעין ע"י גלגול שבועה ממקום אחר שאני הכא שפטר' בפי':
ויש מי שאומר היינו מ"ש הטור ורב אלפסי כתב דאפילו לא פטרה כו' לא נהירא לא"א הרא"ש וכתב ב"י דלמד רבינו הטור זה מדמתני לה הרי"ף אסיפא כו' לא מטעם פיטור שפטרה הבעל הוא דמי הוה ידעי' כו' אלא מטעם שאפילו לא פטרה כו' עכ"ל ולא דק בזה בגמרא שפיר דודאי פיטור דאפוטרופוס של עבר הוא מטעם הפטור שנתן לה על הפוגמת שהיא עיקר כיון דמסקא אדעתא אלא שאגב זה נכלל גם פיטור דאפוטרופסו' כמ"ש רש"י והרא"ש הבאתיו לעיל בסמוך ושם בארתי הפשט בגמרא ובאמת הדבר תמוה במ"ש בשם הרי"ף מה שלא נמצא בו ואף את"ל שכתב הריף כן בתשובה מ"מ אין צודק מ"ש הטור ולא נהירא לא"א דמשמע שאשר"י כתב הך פלוגתא זו בפי' וזה אינו אלא בשם רב האי כ"כ וז"ל הרא"ש ורב האי ז"ל כתב דאיירי שלא פטרה הבעל משבועה ואפ"ה אין יורשים משביעים אותה על אפוטרפס' דבחיי בעלה כיון דלא השביעה הבעל בחייו מחל לה השבועה ופירש"י עיקר עכ"ל פי' דלרש"י דוקא בפטרה הבעל אמרינן כן ע"כ נלע"ד דט"ס יש בטור במקום שכתב רב אלפס צ"ל רב האי והיינו ממ"ש כמ"ש הרא"ש לענין הלכה אע"פ שהביא כאן הש"ע בשם יש מי שאומר לא קי"ל כן דהא בח"מ סי' צ"ג כתב לענין שבועו' שותפין דאם מת השותף היורש משביע את השותף השני דלא אמרינן הך סברא מדלא השביע אותו שותפו בחייו ודאי מחל לו ה"נ כן היא דאין חילוק בזה בין האפוטרופס' או שאר תביעות בין שותפין כנלע"ד ברור עוד כתב ב"י אח"ז וז"ל ק"ל שה"ל לרבינו לכתוב כו' דברים אלו אין להם ביאור אולי משנה הוא בט"ס:
באר היטב
(ו) היורשים וכו': כתב החלקת מחוקק מיהו ע"י גלגול אפשר דיוכל לגלגל עליה ע"ש. וב"ש כתב בפשיטות דאפילו ע"י גלגול אין משביעים אותה לדיעה זו וט"ז כתב דלא קי"ל כדיעה זו שהרי בחושן משפט סי' צ"ג סעיף ג' איתא שם אם מת הרי היורש משביע את שותף אביו ולא אמרינן מדלא השביע אותו מחל לו ע"ש.