בית שמואל על אבן העזר צח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר צח |

סעיף א[עריכה]


(א) כתב נדר ושבועה:    לאו דוקא כת' ה"ה אם אמר כי מחילה מהני באמירה בעלמא נ"י וכשנותן לה פטורי' נכלל הת"כ נמי בכלל כ"כ הר"ן ר"פ אף על פי:


(ב) נדר ושבועה:    אף על גב דאיירי כאן בגרושה ונדר לא שייך אלא באלמנה כמ"ש בסי' צ"ו מ"מ אם לא פטרה מנדר י"ל לא פטרתיך אלא משבוע' ולא מן הנדר ועיין בנ"י ועיין בחושן המשפט סי' ע"א:


(ג) א"י להשביעה שום שבועה:    לא שבועות פוגמת ולא שבועות אפוטרופוס ולא שבועה נגד ע"א וכן כשנפרע' שלא בפניו א"צ שבוע' כ"כ הרא"ש והטעם הוא כיון דמסקי' דעת שיתן לה פטורים משבוע' פוגמת מסקא דעתה ג"כ שיתן לה פטורים מכל השבועות והא דהקש' בש"ס מי הות ידע' שיתן לה פטורים על אפוטרופוס לא הקש' כן אלא לפי דס"ד דאינו פוטר אלא משבועו' אפוטרופס לזה הקש' מי הות ידעה שיעש' אותה אפטרופוס אבל לפי המסקנא דנותן לה פטורים על שבועו' הנ"ל תו לק"מ דאף גלגול שאר שבועות דרמיא עלי' לבקש ממנו שיתן לה פטורים מסקא על דעת' שיתן לה פטורים אפילו על אפטרופוס וב"ח ל"ד מ"ש בזה:


(ד) ואם היא עדיין קיימת:    הרא"ש מדייק דין זה מדברי רש"י שכתב באי כחה צריכים לישבע אם מתה היא מפרש הוא דכוונתו דוקא אם מתה היא אבל אם היא חי' צריכה היא לישבע וב"ח הקש' מנ"ל להרא"ש לפרש כך דלמא אם היא חי' א"צ לישבע מחמת הפטורים שנתן לה וכן באי כחה א"צ לישבע כיון שהיא חי' ואומרת שלא פרע לה ואפשר דס"ל להרא"ש דין זה דומה לאם נתן הוא לה פטורים דלקוחות שלו משביעין אותה אפי' על אפוטרופס שעשת' בחיי בעלה ש"מ פטורים לא מהני אחר שיצא' מרשותו כן ה"נ הלקוחו' שלה אינם פטורים משבוע' אף על פי שנתן לה פטורים והלקוחות א"י לישבע שהיא לא נפרעת דהא א"י גם שמא תאמר היא דנפרעת והיא נאמנת במיגו דיכולה למחול כמ"ש בנ"י ואין הלקוחות יכולים לישבע אלא שלא פקדתנו ועכשיו היא חי' משו"ה צריכה היא לישבע:


(ה) פטר אשתו בשעת מיתתו:    כ"כ המ' וכ"כ הב"י בשם הרב נטרונאי דאבא שאול לא אמר מה אעשה וכו' אלא כשכתב לה פטורי' בשעת הקדושין אז לא מהני התנאי אלא לנפשו אבל אם פטרה בשעת מיתתו מהני דאז הוי כאלו נתן לה במתנה כל צררי שנתן לה או מה שלקחה בעצמה לכן אפילו לא אמר ממני ומיורשי א"י היורשים להשביעה ושם במ' מסיים וכתב אבל בשערי הרי"ף פליג ע"ז וס"ל אם לא כתב פטורים על הכתובה לא הועיל כלום להוציא הכתובה וב"ח הבין דס"ל להרי"ף פטורים מה שנותן לה בשעת מיתה גרע טפי ואנ"ל אלא הרי"ף ס"ל דצריך לפרש דהיא פטורה משבועת הכתובה דאל"כ י"ל דלא נתן לה פטורי' אלא על נ"מ ונצ"ב שהוא שלה וכן משמע בד"מ וזה ניחא דלא תקשה דהא לשיטות הרי"ף פטורי' מהני ממנו ומיורשיו אלא צ"ל ש"ה דאיתא לה נצ"ב ונ"מ דאז צריך לפרש דהיא פטורה לישבע על הכתובה:


(ו) או שהיא מודה:    בח"מ הקשה למה אינה נאמנ' במיגו כיון דהם א"י ולק"מ ועיין בחושן המשפט סי' קע"ו שם מבואר דין זה יותר מפורש כשידוע שהיה לחבירו חוב א"צ לומר שחבירו צוה לו לפטור החוב ואין אומרי' בזה מיגו דהוי כמיגו במקום עדים וכן מדייק לשון הרא"ש בתשו' וע"ש בש"ך:

סעיף ב[עריכה]


(ז) ומשביעין וכו':    אף על גב כבר כתב משביעין יורשיה ואת הבאי' ברשות' משום שם איירי דנשבעי' שלא פקדתנו וכאן אם הם נעשו אפוטרופסי' או אם הם פגמו צריכי' לישבע שהם לא לקחו יותר וצריכים לישבע אפי' בדלא טעין הב"ד וע' בחושן המשפט סי' ק"ח ובסמ"ע ריש סימן פ"ד אם פגמו בנו לא ישבע וכאן מבואר דישבע ואפשר שם קאמר אם פגם המלוה אין שבועה מוטל על היורשים שלו אא"כ כשטוען הלוה השבע לי אבל אם היורש פוגם צריך לישבע אפילו בלא טענה כמ"ש כאן:

סעיף ג[עריכה]


(ח) אבל יורשיו:    אפילו לשיטות הרי"ף דס"ל כשהוא לא נתן לה פטורי' ולא השביע אותה א"י היורשי' להשביע אותה כמ"ש בס"ד היינו שבוע' אפטרופס' א"י להשביע אותה כיון דהבעל היה יכול להשביע אותה ולא השביע אותה אז אמרי' מסתמא מחל לה השבועה מ"ה א"י היורשי' להשביע אות' אבל שבועת פוגמת ושבוע' נגד ע"א א"י להשביע אות' אלא כשמגיע הזמן לגבות הכתובה א"כ לא ס"ל דמחל לה מ"ה היורשי' משביעי' /אותה, ומ"ש הרמב"ם פ"ט דשותפין שהרי היורשים משביעים/ את האשה שנעש' אפוטרופס בחיי בעלה מבואר דלא ס"ל כהרי"ף בזה:


(ט) כגון לקוחות:    אבל אנטלרי' שלו א"י להשביעה על אפוטרופו' שהיתה בחיי בעלה קודם שנעשה אות' לאפיטרופס דהא באי מכחו כ"כ הרמב"ם ואפשר גם הרא"ש ס"ל כן אף על גב דהרא"ש ס"ל באים ברשותו היינו אפטרופ' ולא לקוחות כי בלקוחות שלו ס"ל דל"מ פטורי' כמ"ש בסמוך ותנא באים ברשותו יכולים להשביע אותה י"ל דס"ל נמי כרמב"ם דמשביעי' אותה על אפטרופ' שלה לאחר שנעשו הם אפטרופ' אבל קודם שנעשו הם אפטרופ' א"י להשביע אותה דברי המחבר לכאור' תמוה שכ' הבאים ברשותו כגון לקוחות א"כ מ"ש בסעיף אח"ז פטורים מהני נגד הבאים ברשותו משמע היינו לקוחות ובסעיף ז' פסק נגד לקוחות ל"מ פטורי' ולפ"ז הבאים ברשותו דקתני פירושו אפטרופ' ולא לקוחות:

סעיף ד[עריכה]


(י) ואפי' פגמה היא או היורשים:    ול"ד אפטרופוס אף ע"פ שנתן לה פטורים מ"מ אם נעשה אפוטרופוס אחר מותו צריכה לישבע דלא פטרה אלא מממונו ואחר מותו יצא הממון מרשותו אבל שבועת פוגמת דפטרה מפגם הכתוב' מה לי אם פגמה בחייו מה לי אם פגם אחר מותו, ועוד על אפוטרופוס אחר מותו לא מסקה דעתה כן כ' הרא"ש:


(יא) שאפילו ע"י גלגול:    מיהו הרמב"ן והריטב"א ס"ל דיכול להשביע' ע"י גלגול אף על פי שפטרה בפירוש ועיין לקמן מ"ש ועיין בחושן המשפט סי' צ"ג הביא פלוגתא בזה:


(יב) ויש מי שאומר אפי' לא פטרה:    כ"כ הרא"ש בשם ר"ה ורמב"ן בשם תשו' הרי"ף דס"ל סיפא דמתני' הלכה לבית אביה לא קאי על הרישא ואיירי דלא פטר' ומ"מ אין היורשים יכולים להשביע על האפוטרופס שבחיי אביהם ונראה הטעם הוא דא"י להשביע' משום הרי"ף אזיל לטעמו דס"ל כסתם מתני' דבעל יכול להשביע אימת שירצה לכן אם לא השביעה הוי מחילה מ"ה אין להם שום דין ודברים עליה להשביע על אפטרופוס ונראה אפילו על ידי גלגול א"י להשביע דהא קתני במתני' ואם נעשי' אפוטרופס היורשים משביעים אותה על העתיד ואין משביעין על העבר ש"מ אף על ידי גלגול אין משביעי' דהא היא חייבת שבועה על להבא וקי"ל אף על טענות ספק של התובע כל שיש רגלים לדבר כמו הכא מגלגלים אלא ודאי על אפטרופוס של אביהם א"י לגלגל כלל ועיין מה שתירץ הרא"ש בשם חכמי נרבונא הא דתנא במתני' ואין היורשים משביעים אותה על העבר דאתי לאשמעי' אפילו ע"י גלגול אין משביעין אלא לשטתו איירי המתני' כשנתן לה פטורים, ונשמע לשיטות הרי"ף אפי' לא נתן לה פטורים וב"ח וח"מ מסופקים בדין זה להרי"ף אם יכולים לגלגל עליה שבועת אפטרופוס ולכאורה נ"ל כמ"ש לפ"ז גם אם פגמה הכתוב' בחייו א"י להשביע וע' ב"י מאריך בזה והקש' מנ"ל להטור שהרי"ף ס"ל דהיורשים א"י להשביעה על אפוטרופוס אפי' לא פטרה ול"ד וכבר השיג עליו הב"ח ובט"ז כתב דלא קי"ל כדעת הרי"ף בזה שהרי בחושן המשפט ריש סימן צ"ג אית' אם מת הרי היורש משביע את שותף אביו ולא אמרינן מדלא השביע אותו מחל לו:

סעיף ו[עריכה]


(יג) אפי' אמר מנכסי אלין:    היינו מימרא דאבא שאול בין דלא שבועה ובין דנקי שבוע' בין דלא נדר ובין נקי נדר בין מנכסי ובין בנכסי אילין בין הוא ובין יורשיו א"י להשביע' אבל מה אעשה שהרי אמרו חז"ל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ויש בזה ג' שיטות לשיטות הרי"ף ורמב"ם וכמה פוסקים מהני פטורים מיורשיו כשאומר בפירוש דהיא פטורה מיורשיו, ומה שאמר אבא שאול מה אעש' וכו' קאי כשאומר נקי נדר מנכסי אילין ולא אמר בפירוש ממני ומיורשי אז אמרינן דכוונתו היה דהיא פטור' ממנו ולא מיורשיו כיון שהוא תקנות חז"ל הבא ליפרע מנכסי יתומים וכו' מסתמא לא פטרה משבועה זו אף על גב לכמה אמוראים מהני סתם פטורים קי"ל הלכת' כאבא שאול, ולשיטות ר"ח כמ"ש הריטב"א בשמו אם פטרה בפירוש ממנו ומיורשיו אף משבועת יתומים מהני אלא כשפוטר סתם אמרי' דפטרה רק משבועת אפטרופוס ושבועת פגמה אבל משבועות יתומים לא פטרה ואז צריכה לישבע גם על אפטרופס גם על מה שפגמה מחמת גלגול והיינו מ"ש אבא שאול מה אעשה שהרי אמרו חז"ל הבא ליפרע מיתומים צריך שבועה א"כ לא מהני הפטורים שהרי יכולים לגלגל עליה שאר שבועות, לפ"ז מוכח דס"ל אפילו פטורים בפירוש יכולים היתומים לגלגל ולכאורה קשה הא מבואר במתני' משביעים על לעתיד ולא על לעבר ש"מ אף ע"י גלגול א"י לגלגל עליה, ואפשר דס"ל א"ש פליג על מתני' והלכתא כא"ש כדאמר ר"נ בש"ס ומ"ש תוס' בשם ר"ח דהלכתא כר"ש דצריכה שבועה י"ל תוס' איירי כשלא פטרה בפירוש מיתומים מיהו בהרא"ש מוכח לר"ח ור"ת לאו מחמת גלגול משביעים אותה על אפוטרופ' ועל פוגמ' דהא ס"ל להרא"ש מה שפוטר בפי' אין מגלגלין אע"כ דפטורים אלו לא מהני לשבועות אלו וצריכה שבועה ולא מחמת גלגול שבועה צריכה שבועה לפ"ז ס"ל לר"ח כשיטה ג' שהבאתי אפילו פטורים בפירוש מיתומים לא מהני ומוכח מזה דהרא"ש ס"ל שבועת אפוטרופס משביעים בלא גלגול דהא ר"ש קאי על מתני' כשנתן לה פטורים וקאמר כשתובעת הכתובה משביעים אותה וכתב הרא"ש ע"ז דמשביעים אותה על הכל שהיה בידה והיינו שבועת אפוטרופ' וא"א לו' מחמת גלגול משביעים אותה דהא נתן לה פטורים ודבר שפטר אותה א"י לגלגל עליה אע"כ ס"ל מ"ש חז"ל הבא ליפרע מנכסי יתומים ישבע היינו שבועה שלא התפיסה בעלה ולא לקחו בעצמה והכל נכלל בכלל שבועות היתומים ועל שניהם אמר א"ש מה אעשה וכו' א"כ אפי' פטורים לא מהני והשני שבועות הללו שוים הם ונשמע מזה מת פתאום דליכ' חשש שהתפיס לה הבעל צררי מ"מ צריכה שבועה שמא לקחה בעצמה ושבועה זו ג"כ שבועת יתומים ואם מתה בלא שבועה א"י להוריש השבועה אלא קשה לפ"ז מ"ש הטור בייחד לה קרקע או מטלטלים גובה בלא שבועה דל"ח תו לצרר הא אכתי איכ' למיחש שמא לקחה בעצמה וא"ל הטעם שכתב המ' כשמיחד לה תו לא הוי תובעת כתובתה ואין משביעים אותה אלא כשתובעת א"כ ל"ל הטעם דל"ח לצררי ת"ל דאינה תובעת הכתובה ושיטה ג' היינו דעת הרא"ש וכמה פוסקים דלא מהני פטורים אפי' בפירוש נגד היתומים:

סעיף ז[עריכה]


(יד) אינה מועיל לגבות מלקוחות:    אפי' לקוחות שקנו אחר שנתן לה נאמנות משום דאיכא נפישי רמאים כ"כ הרא"ש לפ"ז אפשר אפילו קנין לא וע' בחושן המשפט סי' ע"א וע' בש"ך שם וכן אם יש כאן עוד ב"ח אין מועיל נאמנות דהא איכא פסיד' לב"ח אחר:


(טו) אפי' פטרה בפי':    הנה במרדכי ובטור כתבו בשם ר"ח קנין מועיל לגבות מיורשים וכ"כ הרשב"א בתשו' והריטב"א כתב בשם ר"ח אם פוטר בפירוש מיתומים מהני בלא קנין כמ"ש לעיל וכתב שם אפי' לשיטות הפוסקים דס"ל פטורים בפירוש ג"כ לא מהני מ"מ קנין מהני כשנותן פטורים בפירוש מיתומים וכשלא עשה קנין ס"ל דלא מהני משום דלא אלמו דבריו ודברי הח"מ מ"ש בזה תמוהים ולא ראה סוף דברי הריטב"א:


(טז) נוטלים כתובתה:    משום דלא אמרינן תרי קולא, א' דברי אבא שאול דלא מהני פטורים, ב' דברי רב ושמואל אין אדם מוריש שבועה לבניו ובחושן המשפט סי' ע"א וסי' ק"ח פסק דנאמנות מהני נגד יורשיו ובנ"י מדמה דין מלוה לכתובה וב"ח כתב לענין כתובה חיישינן טפי לצררי מיהו קשה אם נשתנה דין כתובה מדין מלוה למה יליף הרא"ש מדין כתובה לדין מלוה היכ' שנותן פטורים צריך להזכיר בפי' פטורים מיתומים ואפשר דהרא"ש ס"ל בכתובה לא מהני פטורין בפי' ומלוה ס"ל ל"ד לכתובה כמ"ש ב"ח לכן כ' במלוה מהני פטורים כשנותן פטורים בפי':