ט"ז על אבן העזר צח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]אם פטרה הבעל כו' כיצד כתב כו' כתב הר"ן כתב לה לאו דוקא דה"ה באמירה דכל שהוא פטור או מחילה באמירה בעלמא סגי כו' עד כאן לשונו:
להשביעה שום שבועה בגמרא פ' הכותב דף פ"ו כתב לה נדר ושבועה כולי ופרכינן שבועה מאי עבידתיה פירוש רש"י איזה שבועה סתם אשה חייבת כו' אמר רב על אפוטרפא שנעשית בחיי בעלה פירש"י מזה פטרה אבל אם פגמה כתובתה לא נפטרה משבועה מכח תנאי זה דכי פטר לה משבועה דקא רמי הוא עליה אבל שבועה דהיא גרמה לנפשה לא פטרה רב נחמן אמר על הפוגמ' כתובתה פירש"י וכ"ש שבועת אפוטרפא דמכל שבועה פטרה והקשה רב מרדכי לרב אשי על מ"ד משבועו' אפוטרפס פטרה מי הוה ידעית דמושיב לה אפוטרפס דאמרי ליה כתוב לי דלא משתבעית לי אבל למ"ד דפוגמת ל"ק דמסקא אדעתא דלמא מצטרכי לי זוזי ושקילנא מכתובתאי ואמרה ליה כתוב לי דלא משתבעית לי פירש"י ומגו דרמיא אנפשיה תבעה לי' פטור כל שבועות עכ"ל מבואר מזה דלכ"ע פטורה משבועת אפוטרפא דלרב פשיטא דפטור' דהא ע"ז קאי עיקר הפטור ולר"נ דעיקר השבועה על פוגמת אלא דכיון שיש לה דיעה לבקש על פטור פוגמת ממילא היא מבקשה גם על אפוטרפא כי פליגי בפוגמת דלרב פוגמת לא מהני פטור סתם כיון שהיא גרמה לנפשה ועיקר קושית רב מרדכי להוכיח שגם פוגמת בכלל הפטור דע"ז מסקא אדעתי' ומבקשת ממנו הפטור וממילא הכל בכלל ומסקי' דרב שאמר על אפוטרופ' קאי על הסיפא דקתני הלכה מקבר בעלה לבית (אביה) ונעשית אפוטרופס אין משביעין אותה על העבר דהיינו על אפוטרופ' שהיתה בחיי בעלה דאע"פ שמת הבעל אין עליהם שם נכסי דיתמי ותנאי מועיל בהם ורב דאמר על אפוטרופ' קמ"ל האי מלתא והיינו למעוטי מה שהיתה אפוטרופא בין מיתה לקבורה משביעי' לה דאז קרוים נכסי דיתמי אבל ברישא לא פליג רב על ר"נ וס"ל ג"כ דמפוגמ' פטרה ושבועת אפוטרפ' בכלל הפטור כ"ז מבואר בהלכה וברש"י ולא כתבתי זאת אלא שיש בדברי מו"ח ז"ל שלא בדיקדוק שכתב וז"ל ומסיק בגמרא דכותב לה כשהיתה כבר אפוטרופא וז"ש רבינו לא שבועות אפוטרופסת אם היתה נושאת ונותנת כלומר אבל על אפוטרופסות שלא היתה בשעה שכתב לה אינה בכלל הפטור אבל שבועת פוגמת כולהו מודים דפטרה עכ"ל וכד ניים ושכיב אמר להאי מילתא כי היה סבר דקושיי' מרדכי היתה להוכיח שלא פטרה אלא משבועו' פוגמ' ולא משבועת אפוטרפס' ומה מתמה על הרא"ש שמשמע מדבריו דבשעת נשואין בקשה לפוטרה אף אם יושיבה אפוטרפסי' ובגמרא קאמר בהדיא דלא מסקא בדעתה ע"ז והשאיר בצ"ע ובחנם טרח כ"ז דודאי פטורה על אפוטרפס' לכ"ע אעפ"י שלא מסק' על דעת' לבקש ע"ז אלא הי' בדעתה על פוגמ' אגב זה נכלל גם אפטרופסו' כמ"ש רש"י וקושיית רב מרדכי לא היתה אלא על רב שאמר אין פוגמת בכלל וזה פשוט לכל מעין בסוגיא ומו"ח ז"ל לא טרח לעיין כל הצורך בזה:
עדיין קיימת כולי הטעם דבזה שהממון שייך לאחרים לא מהני נאמנות שנתן לה דלא נתכוין לפטרה אלא להנאתה דהיינו אם הממון יגיע לה ממילא הוה כאן כמו לא פטרה כלל שמבואר בסי' ק"ה לקמן דאם היא חיה צריכה לישבע ואם לאו יפסידו כלקוחות וע"ש:
פטר אשתו כו' ב"י בשם תשובת רב נטרונאי דאם אמר בשעת מיתה תנו לה כתובתה ואל תשביעו אות' דבריו קיימין ופטורה משבועה אפילו על העתיד:
סעיף ג
[עריכה]אין יורשיה כו' דכיון שיש כאן יתומים מן היתומים מרי' אין אדם מוריש ממון לבניו מה שלא היה יכול לגבות בלא שבועה:
סעיף ד
[עריכה]או יורשים מן היורשים פי' שיורשים אומרים שקבלו קצת מהכתובה מן היורשים שלי:
שאפילו ע"י גלגול כו' הב"י כתב שזהו לפי דעת הרא"ש ולא דק דבאשר"י מבואר שה"ר משה מנרבונא למד כן מל' המשנה שאמרה כפל שאין משביעין על העבר אלא דקמ"ל שאפי' גלגול אין כאן וכתב הרא"ש ואע"ג דבשותפין שחלקו ואן עליהם שבועו' שותפין אפ"ה משביעין ע"י גלגול שבועה ממקום אחר שאני הכא שפטר' בפי':
ויש מי שאומר היינו מ"ש הטור ורב אלפסי כתב דאפילו לא פטרה כו' לא נהירא לא"א הרא"ש וכתב ב"י דלמד רבינו הטור זה מדמתני לה הרי"ף אסיפא כו' לא מטעם פיטור שפטרה הבעל הוא דמי הוה ידעי' כו' אלא מטעם שאפילו לא פטרה כו' עכ"ל ולא דק בזה בגמרא שפיר דודאי פיטור דאפוטרופוס של עבר הוא מטעם הפטור שנתן לה על הפוגמת שהיא עיקר כיון דמסקא אדעתא אלא שאגב זה נכלל גם פיטור דאפוטרופסו' כמ"ש רש"י והרא"ש הבאתיו לעיל בסמוך ושם בארתי הפשט בגמרא ובאמת הדבר תמוה במ"ש בשם הרי"ף מה שלא נמצא בו ואף את"ל שכתב הריף כן בתשובה מ"מ אין צודק מ"ש הטור ולא נהירא לא"א דמשמע שאשר"י כתב הך פלוגתא זו בפי' וזה אינו אלא בשם רב האי כ"כ וז"ל הרא"ש ורב האי ז"ל כתב דאיירי שלא פטרה הבעל משבועה ואפ"ה אין יורשים משביעים אותה על אפוטרפס' דבחיי בעלה כיון דלא השביעה הבעל בחייו מחל לה השבועה ופירש"י עיקר עכ"ל פי' דלרש"י דוקא בפטרה הבעל אמרינן כן ע"כ נלע"ד דט"ס יש בטור במקום שכתב רב אלפס צ"ל רב האי והיינו ממ"ש כמ"ש הרא"ש לענין הלכה אע"פ שהביא כאן הש"ע בשם יש מי שאומר לא קי"ל כן דהא בח"מ סי' צ"ג כתב לענין שבועו' שותפין דאם מת השותף היורש משביע את השותף השני דלא אמרינן הך סברא מדלא השביע אותו שותפו בחייו ודאי מחל לו ה"נ כן היא דאין חילוק בזה בין האפוטרופס' או שאר תביעות בין שותפין כנלע"ד ברור עוד כתב ב"י אח"ז וז"ל ק"ל שה"ל לרבינו לכתוב כו' דברים אלו אין להם ביאור אולי משנה הוא בט"ס:
סעיף ו
[עריכה]אא"כ פטרה בפי' זה דעת הרי"ף ובגמ' איתא תחלה אמשנה דאין לך עלי נדר כו' ואח"כ בגמרא מימרא דרבה באם אמר דלא נדר כו' לא מהני ואם אמר נקי נדר דמהני ור' זכאי מחלק בין מנכסים סתם בין בנכסי אילין דזה דוקא מהני ואח"כ אמר רב נחמן הלכה כאבא שאול בן אבא מרים בין (דלא נדר ובין) נקי נדר בין מנכסהו כולהו מהני אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכתב הרי"ף ע"ז וה"מ דכתב לה דלא נדר או נקי בלחוד ולא אמר בין ממני בין מיורשי אבל אם כתב לה ממני כו' גובה בלא שבועה ואפי' פוגמת כו' כסתם מתני' דקתני נדר ושבועה אין לי עליך כו' והקשה הרא"ש דהא קי"ל כר"ש דאמר באם תובע' כתובתה דחייב' שבועה אפילו אם פטרה בפי' כאבא שאול ותי' דאבא שאול ס"ל דאם אמר דלא נדר או נקי בין מנכסי מהני אבל מה אעשה כו' שחכמים הזקיקו לשבועה כשאמר בלשון אבל אם פטרה בפי' מן היורשים מודה אבא שאול ובהא פסק ר"נ כאבא שאול כו' מיהו ר"ח פסק כא"ש אפילו פטרה בהדיא מן היורשין וכן דעת התו' ודעת רב אלפס עכ"ל ונראה דהא דמסיים ודעת רב אלפס היא ט"ס דאל"כ קשה הא כתב תחילה שרי"ף פוטר אם אמר בפי' וכן בב"י לא העתיק זה והטור הבי' תחילה דאם כתב לה מנכסי אילין לא הוא ולא יורשיו וללא באי כחו משביעין אותה ואח"כ מביא ואבא שאול פליג את"ק בפטור יורשים אפילו פטרה בפי' לא מהני גבי יורשים ופסק רי"ף כת"ק דפטור מועיל גבי יורשים וה"מ כשפירש לי וליורשי אבל לא פי' אע"ג שכתב נקי נדר מנכסי אילין לא מהני ור"ח ור"י פסקו כרא"ש דלא מהני כלל גבי יורשים אפי'פי' לי וליורשי ולזה הסכים א"א עכ"ל והקשה ב"י כיון שמסיק דהלכה כא"ש ליתיה לההוא דרבי זכאי דאמר מנכסיי אילין מהני ולמה לו להטור לכותב' ואח"כ הקשה ב"י על מ"ש דפסק רב אלפס כת"ק כו' דהא משמע בהדיא שהרי"ף ס"ל דלא פליג א"ש אתנא דמתניתין דאמר דמהני פטור בהדיא ואין כאן פלוגתא ונראה דלק"מ דמ"ש הטור תחילה דאם אומר מנכסיי אילין דמהני לא כתבו דרך פסק הלכה אלא סמך על מ"ש אחר זה ומ"ש פליג את"ק כו' ואמר דיש בזה פלוגתא בין ת"ק לא"ש באומר מנכסיי אילין ואע"ג שהכניס דין דבאי כחו בנתיים אין בזה קושיא וכוונ' הטור דלא תימא דתנא דמתניתין דהזכיר פטור בפי' דמהני משמע אבל מנכסי אילין לא מהני וא"כ אין פלוגתא בין א"ש לת"ק זה אינו דלת"ק ודאי מהני זה כמו פטרה בפי' דהא רב זכאי שהוא מחמיר טפי מרבה עכ"פ מהני באומר מנכסי אילין דאל"כ הוה רבי זכאי לא כת"ק ולא כא"ש אלא ע"כ וכת"ק ס"ל ולשון מנכסיי אילין הוה ממש כמפרש בהדיא וא"כ א"ש דפליג בלשון מנכסיי אילין פליג גם כן את"ק ואפי' בפטרה בפי' לא מהני ומ"ש ב"י דהא הרי"ף ס"ל דלא פליג א"ש על ת"ק לק"מ אם תעיין בדברי הרא"ש שזכרנו דתחילה אמר דלדע' רי"ף לא פליג א"ש על הת"ק בפי' בהדיא ומודה ליה דמהני ואע"ג דכתב הרא"ש בשיט' הרי"ף לשון כסתם מתניתין אין כוונתו דמתניתין חולק' ע"ז דא"ש אלא ה"ק דא"ש מודה בזה כיון דסתם מתניתין אומר' כן למה נעשה פלוגתא ע"ז בחנם ואח"כ סיים הרא"ש בלשון זה מיהו ר"ח פסק כא"ש אפילו פטרה בהדיא כו' פי' שהר"ח ס"ל דא"ש חולק על ת"ק וס"ל אפי' בהדיא לא מהני ולא כרי"ף דס"ל דא"ש מודה לת"ק מ"ה כתב הטור בפשיטות דלא"ש לא מהני אפי' אם פטרה בהדיא כנ"ל פשוט כוונ' הטור ולק"מ קושיי' ב"י ובחנם טרחו בדרישה ומו"ח והאריכו למעניתם בדוחקים כל א' לפי דרכו ואשר זכרנו הוא דבר ברור בס"ד:
סעיף ז
[עריכה]אבל אם מתה כו' פי' דבזה שפטרה בפי' אין אנו אומרים אין אדם מוריש שבועה לבניו כיון שמן הדין פטורה כיון שפטרה בפי' אלא שחכמים החמירו עליה שתשבע ע"כ כל שא"א לה לישבע אין הפסד ליורשים מחמת זה ונראה לי שעכ"פ צריכין לישבע שלא פקדתנו: