שולחן ערוך אבן העזר פ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חיבת לעשותן, כופין אותה לעשות.

הגה: ואינו זנה עד שתעשה. וכן בית דין משמתין אותה או מוכרין כתובתה לשכר עליה עבד או שפחה (המגיד משנה פרק כ"א בשם הרמב"ן והרשב"א). ויש אומרים דכופין אותה בשוטים (טור בשם הרמב"ם). וכל זה באומרת: איני עושה, ונזונית. אבל אם אומרת: איני נזונית ואיני עושה, הרשות בידה (בית יוסף לדעת הרמב"ם וכן כתב הר"ן), וכמו שנתבאר לעיל סימן ס"ט. ויש אומרים דאפילו באומרת: איני נזונית ואיני עושה, צריכה לעשות צרכי הבית, ולזה כופין אותה אף על פי שאינה נזונית (גם זה בית יוסף לדעת הרמב"ם לחד שנויא):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(כו) וכן ב"ד משמתין אותה:    אין הפירוש שמונע ממנה מזונו' וגם משמתין אותה דמאחר שאינו זנה הרי הרשות בידה לומר איני עושה (וע' מה שאכתוב בס"ק שאח"ז בשם הרשב"א אם אינה משמשות לו מלאכו' קטנות) אלא מיירי אם אינו רוצה למנוע ממנה מזונו' כגון שהיא מניקה או מטעם אחר הרשו' בידו לנדות אותה אבל מ"מ לא נקראת מורד' לפחות מכתובתה ולקונסה בקנס השנוי במורד דק"ל מורד' מתשמיש ולא ממלאכה (וכמו שנתב' לעיל סק"א בסי' ע"ז):

(כז) צריכה לעשו' צרכי הבית:    כבר כתבתי לעי' סי' ס"ט סק"ד שכ' המ"מ שלא אמרו שיכולה להפקיע עצמה אלא ממלאכה שהיא מרוחת כטוה בצמר ושאינה לצורך הבית אבל טוחנ' ואופה וכו' ועושה כל צרכי הבית כמו אם היתה ניזוני' וע' בתשוב' הרשב"א שהבי' הב"י בסי' ע"ז שאם אינה משמש' לו באותן מלאכות קטנו' השנויות במשנתינו והוא צריך לשכור מי שישמשנו בהם שוכר עליה כמ"ש אבל מזונותה לא תפסיד עכ"ל ולפני זה כ' הרשב"א מעכב מהמזונו' כנגד שכר מי שישמשנו באותן מלאכו' או שוכר עליה ממקום אחר הא יתר מכאן לא עכ"ל וע' בתו' בכתובו' דף ס"ג ע"א בד"ה רב הונ' וכו' כתבו דכי אמרה איני ניזוני' ואיני עושה פטורה מכל ז' מלאכו' השנויות במשנ' אבל מ"מ לא מפטר' מאותן מלאכו' קטנות השנויו' בגמ' מזיגת הכוס והצעת המטה והרחצ' פניו מידי דהוה איושב' בקתדר' שחייבת בהן וע"ש ומלשון הרב כאן שכ' צריכה לעשו' צרכי הבית משמע שדעתו כדעת המפרשים שהבי' המ"מ שחייבת בכל צרכי הבית וכן פסק לעיל סוף ס"ע ולא ידעתי למה השמיט דעת התוס' שהוא להקל על האשה דיכולה לומר קים לי כהתוס':
 

בית שמואל

(יט) וכן ב"ד משמתי':    כלומר אינו זנה אותה או משמתי' אותה:

(כ) וכל זה באומרת איני עושה וניזונית:    אז לפעמים שומעין לה ונותנים לה מזונות וכופין אותה בשאר כפיות אבל אם אומר' איני ניזונית אז אין עושין לה שום כפי' ואפי' אם היא מניקה אין בידו לעכב אותה ומניקה דמוסיפים לה מזונות כמ"ש בסמוך ואומר' איני ניזונית ואיני עושה נראה אותה הוספה בשביל הנקה ג"כ אין מוסיפים לה:

(כא) צריכה לעשות:    הר"ן ס"ל דצריכה לעשות כל צרכי הבית טוחנת ושאר מלאכות וחייבת להניק אלא דאינה עושה בצמר וכתב הרשב"א דמעכב מן הכתובה כנגד שכר מי שישמשנו באותן מלאכות או שוכר עליה ממקום אחר הא יתר מכאן לא עכ"ל ותוספות והרא"ש כתבו כשאמרה איני ניזונות ואיני עושה פטורה מכל מלאכות ופטורה להניק אלא חייבת במזיגת הכוס והרחצת פניו והצעת המטה, וכבר כתבתי במקום במקום פלוגתא היא פטורה וי"ל לשיטות הר"ן אם אין לה לזון את עצמה יכול הבעל לכוף אותה שתעשה כדי מזונות של מניקה, גם נראה אלו ג' דברים של חיבה מזיגת הכוס וכו' אין כופין אותה בכפיות דהא תוס' כתבו אלו ג' דברים חייבת לעשות ומ"מ כתבו אף למ"ד דס"ל מורד' ממלאכה הוי מורדת לא קאמר אלא מה שמפורש במתני' אבל אם היא מורדת מאלו ג' מלאכות לאו מורדת היא כן י"ל לענין כפי' נמי אין כופין אותה אף על גב דיש לדחות את זאת מ"מ עיקר הוא דאין כופין אותה בכפיות דהא כבר כתבתי בשם רש"י דס"ל דאינו אלא עצה טובה שתעשה אלו ג' מלאכות וכן ס"ל הטור:
 

באר היטב

(יח) אותה:    כלומר אינו זנה אותה או משמתין אותה ב"ש.

(יט) בידה:    ואפילו אם היא מניקה אין בידו לעכב אותה ואז א"צ ליתן אותה ההוספה שמוסיפין למניקה ב"ש.

(כ) הבית:    הר"ן ס"ל דצריכה לעשות כל צרכי הבית טוחנת ושאר מלאכות וחייבת להניק אלא דאינה עושה בצמר. ותוס' ורא"ש כתבו כשאמרה איני נזונית ואיני עושה פטורה מכל מלאכות ופטורה מלהניק אלא חייבת במזיגת הכוס והרחצ' פניו והצע' המטה. וכ' ב"ש במקום פלוגת' היא פטורה. וג' דברים אלו היינו מזיגת הכוס והרחצ' פניו והצעת המטה אין כופין אותה בכפיות ע' ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש