שולחן ערוך אבן העזר ע ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הנושא אשה ואחר כך נשתטית, חייב לזונה ולרפאה. עיין לקמן סימן קי"ט סעיף ו' שכתב להפך:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(יד) ואח"כ נשתטית:    אבל הית' שוט' בשעת נשואין לא תקנו לה נישואין לשוטה אבל אם אח"כ נשתטית חייב לזונה ולרפאותה ואינו פטור אלא במגרש וזו שנשתטית אינו רשאי לגרשה ואעפ"י שאינה בת מלאכה חייב לזונה:

(טו) שכתב להיפך:    אין כאן סתירה דקמן כ' שאינו חייב לרפאותה היינו ברוצה ליתן לה כתוב' וכמ"ש המ"מ שם פ"ג מה"ג וכאן מיירי באין רוצה ליתן לה כתובה ועיין לקמן סי' ע"ט:
 

בית שמואל

(ט) ואח"כ נשתטית:    אבל אם היתה שוטה בשעת הנישואין לא תקנו חז"ל נשואין לשוטה אבל אם נשתטית אחר הנישואין אז אינו פטור מחיובו אלא כשמגרש אותה וזו א"י לגרש לכן חייב ליתן לה מזונו' כ"כ בתשובת הרשב"א, ואם היה שוטה בשעת הנישואין וכתב לה כתובה נראה דחייב לה כל תנאי כתובה ועיין סי' ס"ו:

(י) ועיין סי' קי"ט:    שם כתבתי דאיירי כאן בשוט' דא"י לשמור את גיטה אז א"י לגרש אות' מדאוריי':
 

ט"ז - טורי זהב

שכ' להיפוך נראה לתרץ קושית רמ"א בזה דבסי' קי"ט אזיל לדעתו יכול לגרשה בע"כ ממילא יכול לומר אניח כתובת' ביד ב"ד ומשל' מזה שכר הרופא משא"כ כאן דמיירי בענין שאין מגרשין בע"כ:
 

באר היטב

(ז) נשתטית:    אבל אם היתה שוטה בעת הנשואין לא תקנו חז"ל נשואים לשוטה. אבל אם נשתטית אחר הנשואין אז אינו פטור מחיובו אלא כשמגרש אותה וזו א"י לגרש לכן חייב ליתן לה מזונות.

(ח) להיפך:    ושם כתבתי דכאן איירי בשוטה דא"י לשמור את גיטה ע"ש. והח"מ כתב דכאן איירי דאין רוצה ליתן לה כתובתה ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש