שולחן ערוך אבן העזר עח ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · עח · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
המדיר את אשתו נדר שהוא חיב בגללו לגרשה וליתן כתובתה, ונשבית אחר שהדירה, אינו חייב לפדותה, שמשעה שהדירה נתחייב לגרשה וליתן לה כתובתה:
מפרשים
(ו) ונשבית אחר שהדירה: אבל נשבית ולבסוף הדירה אתי לאערומי (להדירה כדי להפטר מן הפדיון כדאית' בגמר' כתובות דף נ"ב ע"א) ואפי' נדרה היא אחר שנשבית וקיים הוא לה כיון דקי"ל הוא נתן אצבע בין שיניה ג"כ שייך ערמה וכן הוא בב"ח:
(ה) המדיר את אשתו וכו': אפי' אשת כהן דיכול לקיים התנאי ואהדרינן למדינתך מ"מ אינו חייב לפדותה כיון דאסורה לו מחמת דבר אחר ולא מחמת השבי' כמ"ש בסמוך ודוקא דנשבית אחר שהדירה אבל אם היה מדיר אותה אחר שנשבית חייב לפדותה דאתי לאערומי ש"ס וכן אם נדרה היא בעת שהיתה בשביה וקיים הוא לה חייב לפדות' דקי"ל כשהוא מקיים הנדר הוא נותן אצבע בין שיניה כמ"ש בסי' ע"ד לכן חייב לפדותה כן נראה פשוט וכ"כ ב"ח ולא כש"ג:
(ו) שהוא חייב בגללו לגרשה: יש לדייק מלשון הרמב"ם דוקא אם קודם שנשבית היה חייב לגרשה אבל אם יש לו זמן להתיר חייב לפדותה:
(ג) לגרשה: דוק' אם קודם שנשבית היה חייב לגרשה. אבל אם יש לו זמן להתיר חייב לפדותה ב"ש.
(ד) שהדירה: אבל נשבית ולבסוף הדירה חייב לפדותה דאתי לאערומי ש"ס. וכן אם נדרה היא בעת שהיתה נשבית וקיים הוא לה חייב לפדותה דקי"ל כשהוא מקיים הנדר הוא נותן אצבע בין שיני' ח"מ ב"ש. ונראה לי דדוק' באשת ישראל הדין כן. אבל באשת כהן אם נדרה היא אחר שנשבתה פטור הוא מלפדותה דלאו השביה גורם אלא מחמת הנדר והטעם נראה לי. בשלמ' באשת ישראל אעפ"י שמכח הנדר אינו יוכל לקיים ואותבינך לי לאנתו. אפ"ה חייב לפדותה דהוא נותן אצבע בין שיני' דהו"ל להפר והיה יוכל לקיים התנאי ואותבינך לי לאנתו. אבל באשת כהן אינו יכול לומר דהוא נותן אצבע בין שיניה דה"ל להפר. דלמה להפר הא מיד שנשבתה אסורה היתה לו אף אם לא נדרה היא. א"כ למה הפר לה ומאי איכפת ליה בזה. א"כ הוי כאיסור דבר אחר ופטור מלפדותה. ודבר זה למדתי מפרש"י כתובות דף נ"ב ע"א ד"ה הכא במאי עסקינן וכו' ובישראל פליגי וכו' ע"ש. צריך לדקדק מאי בעי רש"י בזה דכתבו ובישראל פליגי הא אי אמרינן דאיירי בנודרת היא וקיים לה הוא ופליגי אי שנתן הוא אצבע או היא וכו'. אין חילוק בין אשת ישראל או אשת כהן. אלא צריך לומר דהיה קשה לרש"י מה הקשה המקשן ואי דנדרה היא מה לי הדירה ולבסוף נשבית מה לי נשבית ולבסוף הדירה וכו'. הא באשת כהן שפיר יש חילוק. בהדירה ולבסוף נשבית נוכל לומר דהפלוגת' הוא אם נתן הוא אצבע וכו' דה"ל להפר. אבל בנשבית ולבסוף הדירה אינו יוכל לומר דנתן הוא אצבע וכו' דה"ל להפר. דמה אהני ליה דהא כבר נאסרה אותה לו מכח השביה. ומש"ה כתב רש"י ובישראל פליגי וכו'. א"כ דברי מוכרחים ודו"ק.