שולחן ערוך אבן העזר עד ד

נדרה שלא תלך לבית אביה, ותלאתו בתשמיש, שאמרה: קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי; שאם לא תלאתו בתשמיש אלא אמרה: קונם בית אבי עלי, אינו יכול להפר, אלא כיון שתלאתו בתשמיש יכול להפר; וכיון ששמע ולא הפר, יוציא מיד ויתן כתובה. ואם הוא אומר: קונם תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך יותר מחדש, אם הוא דר עמה בעיר, או יותר מרגל אם הוא דר בעיר אחרת, יקים שבעה ימים ואז יוציא ויתן כתובה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(יג) וכיון ששמע ולא הפר יוצי' מיד: כבר כתבתי ס"ק ח' דלדעת הרמב"ם אינו מחויב להוציא מאחר שנדרה הוא יכול לומר לא איכפת לי בנדרה ומי יכוף אותו להוציאה אלא קמ"ל דצריך ליתן כתובה מאחר שבידו להפר:

(יד) ואם הוא אומר קונם תשמישך: בב"ח תמה על הרב המחבר כשם שחילק בסיפ' בנדר הוא בין חדש ליותר מחדש כך היה לו לחלק בריש' בנדרה היא וכן הוא בטור ולי נ' שהרב נמשך אחר דברי הרמב"ם דס"ל דכל שנדרה היא אין כופין אותו להוצי' רק בדעתו הדבר תלוי כמו בכל נשים ועיקר החידוש דלא תימ' תצא בלא כתובה וכמ"ש למעלה ס"ק ה' ואם כן אין חילוק בריש' דלעולם צריך ליתן לה כתובה אפילו נדרה על זמן רב הואיל ובידו להפר:

(טו) אם תלכי לבית אביך יותר מחודש: ה"ה בסתם תמתין חודש א' לשמואל דק"ל כוותי':

(טז) יקיים ז' ימים: עמ"ש לעיל סעיף ז':

בית שמואל

עריכה

(ט) יוצי' מיד: בטור מבואר דוק' כשנדרה סתם או יותר מחדש אבל אם נדרה רק חדש א' לא אמרי' מסני סני לה כיון דאין לה צער שלא לילך לאביה חדש א' כמ"ש לעיל וע' בח"מ שכתב המחבר פסק כרמב"ם דס"ל כל שנדרה היא אין כופין אותו להוצי' רק בדעתו הדבר תלוי אם רוצה לגרשה ולא משמע כן ביורה דעה סי' רל"ה:

(י) יותר מחודש: ותלאו בתשמיש הוי כאלו נדרה מתשמיש וע' בתו' ר"פ המדיר דהקשו שם על המקשן דהקשה כיון דמשועבד לה היכ' מצי מדיר לה כתבו תו' וא"ת ולוקה /ולוקמה/ כגון דתלנהו למזונות בתשמיש דאמר יאסור הנאת תשמיש עלי אם אזונך ותירצו דא"כ אפי' לשמואל דאמר אפי' בסתם ימתין שמא ימצ' פתח ה"ל להמתין ל' יום ואח"כ תהנה ותאסר בתשמיש וימתין ז' ימים, לפ"ז משמע אף כאן אם הדירה שלא תלך יותר מחדש ותלאה בתשמיש ימתין ל' ושבעה ובפרישה הק' למה כ' הטור יקיים ז' ימים ותי' נדר הנאה שאני שיכול להדיר ע"כ העולם אף על גב דמשועבד לה מ"מ שם הנדר שייך בלי תשמיש משא"כ שלא תלך לבית אביה לא שייך הנדר בלי איסור תשמיש הוי כאלו נדרה מתשמיש ובט"ז כתב שם הטעם משום איסור הנאה יכול לאסור ולעמוד פרנס ול"ד דהא תו' כתבו זאת למקשן דהקשה וכיון דמשועבד לה איך מצי למדיר וע"ז הקשו אף שא"י למדיר מחמת פרנס מ"מ חל מחמת איסור תשמיש, בדרישה מכניס זאת בקושי' שלו גם סברת הדרישה דוחק, וא"ל הטור ס"ל כהמסקנ' של תוס' שהביאו בשם ר"י שתירץ קושי' של תו' בע"א א"כ י"ל כשתולה זה בזה לא אמרי' דימתין שני זמנים דהא אף לתירוץ ר"י קשה למה לי לתרץ קושי' תו' דהא לסברת הטור לק"מ כי מתני' איירי נמי בנודר סתם אז אין להמתין אלא ז' ימים אע"כ לא ס"ל כסברת הטור וע' ב"ח בק"א ול"ד כלל ואם אמר יאסר עלי תשמיש מעכשיו אם תלכי לבית אביך אז אפי' אם אמר רק חדש אחד הוי כאלו נדרה מתשמיש כי בתנאי לא תזהרי עתו' ריש המדיר ואם היא נדרה יאסר עלי הנאת תשמיש מעכשיו אם אלך לבית אבי חדש א' צ"ע אם אמרי' מסני סני כיון ע"פ הדין אסורה בתשמיש אף על גב דאפשר לה שלא להילך:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}