שולחן ערוך אבן העזר עד ג

אסר הבעל כלי שכניו עליו, או כליו על שכניו, כדי שלא תשאילם ולא תשאל מהן; או שאמרה היא: קונם תשמישך עלי אם אשאל משכני כלים או אשאילם מכלי, ושמע וקיים לה, יוציא מיד ויתן כתובה. ואם אמר הוא: קונם תשמישך עלי אם תשאל מהם כלים או תשאילם, אי אפשר לה שלא תשאל מהם ולא תשאילם, והרי היא נאסרה מיד, ויוציא לאחר שבעה ימים ויתן כתובה. ואם היא אסרה כלי שכניה עליה כדי שלא תשאל מהם, או שאסרה על עצמה כלי בעלה שלא תוכל להשאילם, כדי שלא יחזיקו להם טובה, או שנדרה שלא לארוג בגדים נאים לבניו, והוא אינו יכול להפר שאין זה מדברים שבינו לבינה, ואסורה לארוג ולשאל ולהשאיל כלים, תצא בלא כתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכניו:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(ט) אסר הבעל כלי שכניו: בגמרא בכתובו' דף ע"ב ע"א אמרו המדיר את אשתו שלא תשאל ולא תשאיל וכו' וכן היא שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל וכו' תצא שלא בכתובה וכתבו התו' דאין לפרש כפשוטו דאין בידו להדירה שלא תשאל וכמ"ש לעיל ס"ק ב' ואם תלה בתשמיש אמאי יוציא מיד ימתין ז' ימים וליכא לפרש בנדרה היא וקיים לה דהא קתני סיפא וכן היא שנדר' ע"כ מוקי לה התו' דמיירי שאסר כלי שכיניו עליו וא"כ אסור לה לשאול כלים שלא תכשיל אותו וכ"ש באוסר כליו על שכניו אסור לה להשאיל והר"ן בשם הרשב"א מפרש דרישא איירי בנדרה היא ותלתה בתשמיש או מזונו' וקיים לה איהו וקרי לה מדיר דקיומו של נדרה בדידיה תליא וסיפא מיירי דנדרה היא סתם ואין אלו מנדרים שבידו להפר ע"כ תצא שלא בכתובה מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו ונתבארו עתה כל דברי הסעי' הזה רק מ"ש ושמע וקיים לה נראה דלאו דוקא קיים לה ה"ה לא הפר לה דהא דאמרינן קיים לה היינו כדי לפרושי מה שאמרו המדיר דמשמע שהוא מדירה ע"כ פירשו דמיירי דקיים לה והוי כאלו הדיר הוא אבל לדינא אם שתק ולא היפר הוי כאלו קיים לה וכן הוא בגמ' וברמב"ם פי"ב וכן הוא בסמוך סעיף ד' וה':

(י) והרי היא נאסר' מיד וכו': ואם הדירה מהנאתו ע"מ שלא תשאל כלים יוציא לאחר שלשים כדין איסור הנאה במזונו' וכ"כ המ"מ יתיר נדרו פי' שממתינין לו ל' יום:

(יא) או שאסרה על עצמה כלי בעלה: הרמב"ם סתם וכתב בלשון הגמרא וכן היא שנדר' שלא תשאל ולא תשאיל והטור שינה וכתב שאסרה על עצמה כלי בעלה דבלאו הכי אין זה לשון נדר אם נדרה שלא תשאל ולא תשאיל:

(יב) שלא לארוג בגדים נאים לבניו: במקום שדרכן לארוג לבנים לשון הרמב"ם כלו' שאין זה מצד החיוב עליה דא"כ היכא חל הדר או י"ל דתלתה בתשמיש או במזונו':

בית שמואל

עריכה

(ו) יוצי' מיד: הטעם אם הוא נדר יוצי' מיד משום דיוצ' עליה שם רע ואם היא נדרה ותלאה בתשמיש אז הוא יכול להפר ולא הפר אמרי' מסני סני אותה ויוצי' אותה מיד ויתן כתובה משום דיכול להפר מזה מבואר נמי דהמחבר ס"ל דחייב לגרשה דכלל שני בבות יחדיו וכשהוא אסר חייב לגרשה ש"מ אף בנדרה היא חייב הוא ג"כ לגרשה וע"כ הטעם משום מסני סני אותה, ואם היא אסרה ותלאה בתשמיש הוי כאלו נדרה מתשמיש:

(ז) שלא לארוג בגדים נאים: ברמב"ם מבואר היינו במקום שדרכן לארוג:

(ח) שמשיאתו שם רע: והא דלא קאמר הטעם משום די"ל א"א לי באשה נדרנית מ"ה תצא ואינו חייב ליתן לה כתובה כיון דלא היה בידו להפר לה תירצו תו' כיון שאינו נדר בעינוי נפש ולא בינו לבינה א"י לומר א"א באשה נדרנית וכ"כ הר"ן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}