שולחן ערוך אבן העזר לט ז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לט · ז
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
קדשה על מנת שלא יהיו בה מומין, ונמצאו בה מומין ורפאן הרופא, הרי זו מקודשת למפרע:
מפרשים
(יב) ע"מ שלא יהיו בה: כבר כתב בב"ח שנוסח' משובשת נזדמנ' להב"י והנוסח' הנכונ' בטור שלא יהא בך מומי' ומ"מ אף שלא הוזכר בטור דין זה יש להסתפק דאולי הואיל ושינה בלשונו ואמר ע"מ שלא יהיו ולא אמר ע"מ שאין בך דאולי כוונתו אף שיש בה מומין עתה אינו מקפיד רק שלא יהיו בך לעתי' בשעת נשואין ומכ"ש אם מפרש כוונתו כך ולפחות יהיו קידושי ספק מאחר שהלשון סובל פי' זה ועיין בקונטרס אחרון:
(יח) על מנת שלא יהיו בה מומין וכו': משמע שאינו מקפיד על מום זה דהשת' אלא שלא ישאיר בה מום אף ע"ג דתו' והרא"ש ושאר פוסקים כתבו דאין קפיד' בלשון כוונת תוספת שהכל תלי' בקיום התנאי כמ"ש בסמוך וכשמתנה ע"מ שאין בה ונתרפא' לא נתקיים התנאי ובכה"ג נתקיים התנאי ולא כב"י שהבי' תו' חולקים על דין זה ועיין בדק הבית מ"ש, וכל זה לפי גירס' שלנו אבל ב"ח מגיה בטור, מיהו אף לגירסת ב"ח נראה דין זה אמת למ"ש בכה"ג הוי נתקיים התנאי וח"מ כתב דהוי קידושי ספק:
(יט) וריפאן הרופ': אפשר אפילו אחר שנודע לו מהני דכאן אם נתרפ' נתקיים התנאי שלא ישאיר בה וכאן לא שייך לומר דנמאסת בעיניו דהא אינו מקפיד אלא שלא ישאיר בה, מיהו י"ל כשנודע לו סבר שאין רפואה לדבר והוי כמו נדרים כשנודע לו דלא מהני היתר מטעם שהוא סבר שאין לו היתר כמ"ש בסמוך:
שלא יהיה בה מומין בה הגיה בטור וא"כ צריך לחלק בין ע"מ שאין עליה מומין או שלא יהיה כו' ואע"ג דבתו' כתבו וב"י מביאים דאין תלוי הטעם בלשון כיון שאמר שאין עליה מומין והרי יש עליה מומין דא"כ ק' למה אמרי' שם דאם התנאי עליו שלא יהיה בו מומין ונמצאו בו מומין אם רפאם דמקודשת דמאי שנא הוא מהי' כוונת התוס' דאין הדין תלוי בהזכרת מומין אבללשון שלא יהיה משמע דמהני אם נרפאו אלא דקשה שאין מקור לזה ובס"א ליתא להאי מלתא אלא איתא כמ"ש כאן בסעיף שקודם לזה דהיינו שתנאי עליו דאז מהני רפואה והחילוק ביניהם דהבעל מקפיד על האשה אפי' אם נרפאו המומין כשהוא זוכר את צורה שלה כשהי' עליה מום משא"כ באשה שאינה מקפדת על זה:
(יא) למפרע: וח"מ כתב דהוי ס"ק ע"ש.