שולחן ערוך אבן העזר לא ה

האומר לאשה: "התקדשי לי בתמרה זו, התקדשי לי בזו, התקדשי לי בזו", אם יש באחת מהן שוה פרוטה הרי זו מקודשת; ואם לאו, אינה מקודשת אלא מספק, שמא תשוה תמרה אחת פרוטה במקום אחר. ואם אמר לה: "התקדשי לי בזו ובזו ובזו" -- כולן מצטרפות, שאם יש בכולן שוה פרוטה, מקודשת, ואם לאו, אינה מקודשת אלא מספק.

היתה אוכלת ראשונה ראשונה, אם יש באחרונה שוה פרוטה -- מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק; שאותם תמרים שאכלה הרי הן כמלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת, ונמצא שאין קדושין אלא בתמרה אחרונה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(יב) שאין קידושין אלא בתמרה אחרונה: כלומר אם אכלה כולם ואם אכלה רק מקצתם אזי הנשארות מצטרפות לש"פ וכן הוא בטור ובד"מ הביא רבי' ירוחם בשם הרמ"ה לחלק בין היכא דאפסיק בין חדא לחברתה שיעור דאיכא למיחש לאמלוכי אפילו תוך כדי דבור אם יש ש"פ בקמייתא מקודשת ע' שם ולדידן דק"ל כשמואל אין נפקותא בזה דבלאו הכי מקודשת מספק אף שאין בכולם ש"פ:

בית שמואל

עריכה

(יב) התקדשי לי בתמרה וכו': בש"ס אוקמי סוגיא זו כר"ש דאמר בשבועות דלא הוי פרט אא"כ שיאמר שבועה לכ"א ובכ"מ תמה על הרמב"ם דפוסק פ"ו ה' שבועות ובפ"ד דנדרים לא כר"ש ובש"ג פוסק ג"כ אפלו לא אמר התקדשי בכ"א הוי פרט וצ"ע לדינא:

(יג) שאותם תמרים שאכלה: ול"ד לאומר הרי את מקודשת לאחר ל' יום דמקודשת אף על גב דנתאכלו המעות קודם שחלין הקדושים דשם מ"מ גמר דבריו ונתינה ואח"כ בא לידה תוס' וכתב רי"ו היכא דמפסיק בין דיבור בזו ובזו אפילו תוך כדי דיבור חיישינן שמא חזר וצריך שיהא כ"א שוה פרוטה ואז מקודשת בודאי ולענין אם חזר קודם גמר הקדושין אם המעות חוזר עיין רס"מ מ"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}