שולחן ערוך אבן העזר כט ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כט · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אמר לה: "התקדשי בדינר", ונתן לה משכון עד שיתן הדינר, אינה מקודשת:
- הגה: וכל שכן אם נתן לה שטר על הדינר, דלא הוי קידושין (הגה"מ פ"ה בשם הרשב"א). אמר לה: "הרי את מקודשת לי בדינר ותזכה בו בגוף המשכון שאני נותן לך על זה", הרי זו מקודשת (ר' ירוחם נתיב כ"ג):
מפרשים
(ז) ונתן לה משכון עד שיתן הדינר: עיין בר"ן והובא בב"י מ"ש בשם הראב"ד והרמב"ן ולמעשה חוששין לדעת שניה' היכא דאמר לה קני משכון בשעבוד מנה והתקדשי לי בו והוי ספק מקודש':
(ח) וכ"ש אם נתן לה שטר על הדינר: הרב העתיק זה מדברי המ"מ שכ"כ בשם הרשב"א והרמב"ן ולדעתי נראה שדין זה אינו מוסכם דהרמב"ן לטעמיה אזיל שכתב הר"ן בשמו דאף דאמר לה קני משכון בשעבוד מנה דנהי דקניא ליה משכון לההוא שעבודא אינה מקודש' דכל כסף קדושין דאגיד גבי בעל לאו קידושין הם ע"כ ס"ל להרמב"ן ג"כ אם נתן לה שטר על הדינר דאינה מקודש' מטעם דעדיין אגיד אצל בעל אבל הראב"ד ס"ל היכא שנתן לה משכון וא"ל קני במשכון זה שעבוד מנה והתקדשי לי דמקודש' ה"ה נמי היכא דנתחייב לה מנה בקנין וא"ל התקדשי לי בו דמקודש' דלא גרע מחוב דמחיים דמקודש' אי לאו משום חשש דלא סמכה דעתה משום דיראה דילמא מחיל ליה (כמבואר בסי' שלפני זה סעיף י"ג) וגבי חוב דידי' לא שייך זה וכמ"ש הר"ן בשם הרמב"ן ע"כ נראה בנתן לה שטר על הדינר הוי ספק קידושין ועוד חוששין שמא הנייר ש"פ כמבואר לעיל סימן כ"ח סעיף ח':
(ט) ותזכה בו בגוף המשכון: עיין בתוספו' בקידושין דף ח' ד"ה מנה אין כאן שכתבו בשם ר"ת/ ר"ח /דאם אמר אדם לחבירו אתן לך מנה במתנה והניח לו משכון עליה ואמר אל תחזיר לי המשכון עד שאתן לך המנה דאז ודאי יכול לעכב המשכון עד שיתן לו המנה ונראה דגם בקדושין כן וא"צ שיאמר תזכה בגוף המשכון:
(י) אינה מקודש': בש"ס אית' מנה אין כאן משכון אין כאן ופירש הרמב"ן ורשב"א מנה אשר מקדש אותה אין כאן אלא אגוד אצלו תו לא מהני המשכון גם שאר חיובים לא מהני כיון שהקדושין אגוד אצלו אבל הראב"ד פירש מנה אין כאן דאינו מחויב ליתן המנה לכן אין משכון חל אבל אם מתחייב את עצמו ליתן מנה יש משכון ונראה דהרא"ש ג"כ ס"ל כן שכ' קדושין ומתנה טעם א' משום המשכון לא נשתעבד מה שאינו חייב ש"מ אם מתחייב א"ע ליתן מנה חל שיעבוד המשכון לפ"ז אם נתן שטר על המנה נמי מקודשת לשיטה זו ולא כרב רמ"א שכ' דלא הוי קידושין וכבר הרגיש בזה בח"מ, וכ"כ הש"ג פ"ק דקדושין דהוי קדושין והא דס"ל אם מקנה לה טבעת ע"י ק"ס לא הוי קדושין כמ"ש בסמוך לאו משום דאגוד גביה אלא משום דנעשה ע"י סודר ודומה לקנין חליפין לא הוי קידושין, ומ"ש בשם תשוב' רש"ך אם מקנה ע"י סודר הטבעת הוי קידושין אתי' כשיטו' הראב"ד דוקא אבל לשיטו' הרשב"א לא הוי קדושין כיון דאגוד גביה:
(יא) ותזכה בגוף המשכון מקודש': משמע הרמב"ן והרשב"א מודים בזה ולכאורה נראה לשיטתם לא הוי קדושין כיון דגוף הקדושין אגוד אצלו ואם לא אמר תזכה נראה לשיטו' תוס' מ"ש בשם ר"ח מהני לענין מתנה ולא לענין קידושין ולדעת הסמ"ג והרא"ש אפילו במתנה לא מהני אם לא אמר תזכה בגוף המשכון אלא אמר אל תחזור לי עד שאתן לך כך וכך וכ"מ לקמן ס"ס וע' בהרא"ש ותבין שפיר ולא כח"מ:
אינה מקודשת דמנה אין כאן משכון אין כאן דמשכון פירש רש"י אינה שוה כלום שאין המשכון מתנה עכ"ל פי' שאין מקנה לו גוף המשכון אלא נותן לבטחון ע"מ שיתן לה דינר והרי אין לה בידו כלום ועל מה יחול בטחון:
(ז) משכון: אבל אם אמר התקדשי לי במשכון והמשכון יהא שלך דבר פשוט הוא דמקודשת בנימין זאב סי' ל"ח.
(ח) הדינר: הח"מ חולק ופסק בנתן לה שטר על הדינר הוי ס"ק. ועוד חוששין שמא ש"פ במדי ע"ש. וכן דעת הב"ש ע"ש.
(ט) המשכון: כתב הפ"מ תוספת קדושין דף ח' כתבו בשם ר"ח כהן דאם אמר אדם לחבירו אתן לך מנה וכו' ונראה דגם בקידושין כן וא"צ שיאמר תזכה בגוף המשכון עכ"ל. ובעל עצמות יוסף דף למ"ד ע"א נסתפק אי דמי קדושין למתנה בענין זה. וכנה"ג דף ס' ע"ב כתב ול"נ פשוט דבקדושין אין מקודשת כלל ע"ש הטעם. וכן דעת הב"ש ע"ש. ולדידי נמי פשוט דלא מהני בקדושין סברת ר"ח כהן. דא"כ לא מקשה מידי רבא לרב נחמן קידשה במשכון מקודשת דילמא שם איירי כסברת ר"ח כהן. וא"ל השתא נמי קשה דלמא שם איירי שאמר לא תזכה בגוף המשכון. זה אינו הואיל וסתמ' כתב קידשה במשכון מקודשת ולא כתב תזכה בגוף המשכון ודו"ק ועיין בהרא"ש שם.