שולחן ערוך אבן העזר כח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · כח · יב · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

היה לו משכון על חוב שיש לו אצל אחרים וקידש בו אשה, הרי זו מקודשת, לפי שבעל חוב יש לו קניין בגופו של משכון:

הגה: ויש אומרים דווקא במשכנו שלא בשעת הלואתו (טור בשם הרא"ש). וכל זה במשכון שיש לו מישראל, אבל מעכו"ם אינה מקודשת (מרדכי ריש קדושין). ואם מכרו המלוה לאחר וקידש בו, הוי מקודשת (מהרי"ו סי' קל"ח):

מפרשים

חלקת מחוקק

(כ) אבל מכותי אינה מקודשת:    הטעם דישראל מכותי אינו קונה משכון דלא שייך ביה קרא דלך תהיה צדקה דמיניה יליף דב"ח קונה משכון:


(כא) ואם מכרו מלוה לאחר וקדש בו:    (פי' והאחר קידש בו, כן מבואר להדיא בתשובת מהרי"ו סי' קל"ה והובא ג"כ ל' התשובה הנ"ל בדברי א"א מ"ו המחבר ס"ק ג' וגם כאן מובן כן מתוך לשונו במ"ש אח"ז ואף אם המלוה בעצמו וכו' וק"ל) המעיין בגוף התשובה יראה דקצת טעמים שכתב שם ואפשר כל הטעמים שייכי ג"כ אף אם המלוה בעצמו מקדש בו אשה דאין זה דומה לגזל ממש רק דומה להפקעת הלואתו ואף דאסור משום חילול השם דילמא אסור הוי כמו אבק ריבית ושאר דברים שאסרו חכמים ואפ"ה אם קדש אשה בדבר איסור מקודשת ועוד דאפשר להשמיט מן הכותי בשם הערמה שיאמר שנאבד המשכון דאז הוי היתר בידו ואפשר דאין כאן אפילו חלול השם וא"כ דברי הראבי"ה שבמרדכי שהביא הרב לפני זה ודברי מהרי"ו המה חלוקי' זה על זה וקשה על הרב שזיכה שטרא לבי תרי:

בית שמואל

(לא) היה לו משכון וכו':    וצריך להודיע לה שאינו שלו אלא משכון הוא משום דיכולה לומר אין רצוני להתקדש בדבר שאינו שלו כמ"ש לק' בטבעת שאול' ובת"ה סי' ר"י בסוס ששכר וע"ש לכן אם מקדש במשכון של כותי גרע מגזל כותי דכאן אומר שהוא משכון ובח"מ ובט"ז הקשו על רמ"א למה גרע משכון מגזל ומ"ש ניחא דאיירי דאין רצונו להחזיר המשכון אבל אם רוצה להחזיר המשכון לא גרע מגזל ומקודשת אלא קצת קשה למה כתב בסמוך ואם מכרו המשכון ולא כתב אם המלוה מקדש במשכון ורוצה להחזיק בו מקודשת:


(לב) אבל מכותי וכו':    עיין במגיד פ"ג ה' חמץ כתב לדעת הרי"ף והרמב"ם ישראל מכותי קונה המשכון ובאורח חיים סימן תמ"א מבואר דלא קי"ל כן:


(לג) אינה מקודשת:    בד"מ כתב בדין זה בשם המר' ריש קידושין ויש לדחות דאפשר המר' לטעמו דס"ל דוק' משכון שלא בשעת הלואה משום דס"ל דצריך קנין גמור מ"ה ס"ל משכון של כותי דלא נקנה לו אינה מקודשת בו ודוחק לומר דהרב רמ"א כתב דין זה להני י"א דס"ל דוקא במשכון שלא בשעת הלואה מיהו בתוספות פ' כל שעה משמע משכון של עכו"ם גרע טפי ממשכון בשעת הלואה ועיין תשובת מהר"מ מינץ סימן מ"ה הביא כמה דיעות דס"ל דוקא משכון שלא בשעת הלואה וכן פסק בש"ג דף תרנ"ד:


באר היטב

(ל) אחרים:    וצריך להודיע לה שאינו שלו כמ"ש לקמן בטבעת שאלוה ב"ש.


(לא) וקידש בו:    ר"ל והאחר קידש בו מהר"י ווייל סי' קל"ח. כתב הח"מ המעיין בתשובה יראה דטעמי' שכתב שם שייכי ג"כ אף אם המלוה בעצמו מקדש בו אשה ע"ש. ועב"ש ס"ק ל"א. וע"ל ס"ק ה' מש"ש.







▲ חזור לראש