שולחן ערוך אבן העזר כח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היה אצלה מלוה על משכון, אפילו במשכנו בשעת הלואה, וקידשה באותה מלוה והחזיר לה המשכון, או שהיה המשכון ברשותה (ר"י בשם הרמ"ה) הרי זו מקודשת. ויש אומרים שאפילו לא החזיר לה המשכון מקודשת:

מפרשים

 

בית שמואל

(ל) אפילו לא החזיר לה המשכון:    עיין בחושן המשפט סי' רמ"א בהג"ה הביא פלוגתא המוחל חוב ויש בידו משכון אם יכול לחזור וכאן מוכח דא"י לחזור דהא במעמד שלשתן מבואר בסמוך די"א דאינה מקודשת משום דלא סמכה דעתה שמא יחזור א"כ אם הי' יכול לחזור אחר שמחל לא היתה סמכה דעתה ודוחק לומר דהכא עדיף טפי משום דהוי כאלו קבל מעותיו כיון שמקדש אותה במעותיו ומשמע כאן כשיש בידו משכון א"צ לומר בהנאת מחילה אלא מקדש אותה סתם וכ"כ הרא"ש והטור מיהו לדעת תוספת אפילו כשיש בידו משכון צריך לומר בהנאת מחילה אלא דה"א הואיל המשכון בידו גרע טפי קמ"ל אבל באמת צ"ל דיקא בהנאת מחילה, וכתב הטור ורי"ו בשם הרמ"ה דוקא כשהוא בידו בתורת משכון אבל כשאין בידו למשכון אף על גב שיכול לתפוס אינה מקודשת כל כמה דלא גלי דעתו דנקטי לה בתורת משכון ול"ד להא אם אמר התקדשי בש"ח דשמין הנייר אף על גב הנייר שלה הוא ולא גילה דעתו דתופס למשכון משום שם הלוה על השטר הוי כאלו אמר דהלוה על הנייר וכ"כ ב"ח ועי' לק' מ"ש בזה:
 

ט"ז - טורי זהב

אפי' במשכנו (בשעת) הלואתו כו' דכ"ש במשכון שלא בשעת הלוא קנה המלוה מדר' יצחק דדריש קרא דלך תהי' צדקה דאם אינו קונה משכון צדקה מניין והיינו שלא בשעת הלואתו דע"ז קאי קרא:

וי"א שאפי' לא החזיר פי' שמקדש אותה מחמת הנאות מחילו' מלוה דהיינו דאמר כן וא"ל א"כ משכון גרע טפי דס"ד דלא סמכא דעתה כיון שאין מחזיר לה קמ"ל כ"כ התו' בפ"ק דקידושין דף י"ט והך י"א ס"ל כדיע' קמיית' דסעיף ט' דמהני מחילו' מלוה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש