שולחן ערוך אבן העזר כג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הרג הנפש:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ג) בנדוי הוא יושב:    והרמב"ן כ' שהב"ד מצווין לנדותו ובב"י הובאו דבריו:
 

בית שמואל

(ג) בנדוי הוא יושב:    משמע אפילו אם לא נדוהו מ"מ הוא בנדוי והרמב"ן כ' בשם תוס' דוקא אם נדוהו אותו וראוי לנדותו ובש"ס איתא המקשה לדעת יהיה בנדוי והמנאפים ביד למדו מן מקשה, ועיין ביורה דעה סי' של"ד סעיף מ"ג שם הביא כ"ד דברים שבית דין מנדין ואחד מהם המקשה לדעת וקשה על הרמב"ם והמחבר שם פסק הבית דין מנדין אותו וכאן כתב דהוא ממיל' בנדוי, ועיין בפרישה:
 

באר היטב

(ב) יושב:    משמע אפילו אם לא נדוהו מ"מ הוא בנידוי אבל הרמב"ן כתב שב"ד מצווין לנדותו עיין ב"ש ופרישה ובה"י.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש