באר היטב על אבן העזר כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אבן העזר כג |

סעיף א[עריכה]

(א) שכבת זרע :    בס"ח סי' קע"ו כתב שאם א' מתייר' שלא יכשול בא"א או באשתו נדה ח"ו טוב לו להוצי' זרע לבטלה משיכשל ח"ו באיסור א"א או בנדה רק יתענה מ' יום בימי הקיץ או ישב בקרח בימי החורף. וכתב ב"ש לפ"ז מ"ש כאן דעון מוצי' ש"ז חמור מכל עבירות הוא לאו דוק'.

סעיף ב[עריכה]

(ב) יושב:    משמע אפילו אם לא נדוהו מ"מ הוא בנידוי אבל הרמב"ן כתב שב"ד מצווין לנדותו עיין ב"ש ופרישה ובה"י.

סעיף ג[עריכה]

(ג) לדעת:    כלומר ל"מ דהוצאת ש"ז ממש דאסור אלא אפי' קשוי או הרהור לדעת אסור דעי"ז בא לידי ש"ז לבטלה ב"ח.

סעיף ד[עריכה]

(ד) מותר:    משמע אפילו אין אשתו עמו מותר ב"ש וט"ז ומ"א באורח חיים סי' ג' לא כ"כ ע"ש.

(ה) לנקביו:    ולרחוץ אותו מקום עם שאר גוף דרך העברה מותר אבל להתעכב ברחיצת אותו מקום אסור סהד"י. וכתב כנה"ג עליו היינו כשרוחץ ואינו רואה ערותו דאם רואה ערותו אסור.


סעיף ו[עריכה]

(ו) לרחוץ עם אביו וחמיו ואחיו ובעל אחותו ובעל אמו:    כצ"ל וכן אסור לרחוץ עם רבו אא"כ אם הוא במרחץ קודם לרבו אז מותר. וה"ה אם רבו צריך לו מותר. אבל עם אביו כו' דאסור משום הרהור מש"ה אסור אפי' אם הוא כבר במרחץ דרישה ב"ש.