שולחן ערוך אבן העזר יז לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יש מי שאומר שאם נפל למים שאין להם סוף גובה כתובתה (אף על פי שאסורה לינשא):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(סה) גובה כתובתה:    נראה דדוקא כשיש שני עדים על זה שנפל למים שאל"ס ושהה כדי שתצא נפשו דבממון לא סמכינן על עד א':
 

בית שמואל

(קז) יש מי שאומר וכו':    כ"כ בהג"מ דכתובות ובתשו' רשב"א איתא אם נשאת גובה כתובת' ומבואר שם דאיירי דנשאת על פי ע"א מ"ה כתב שם והיתום א"י לירד לנכסיו דאין נכנסי' לנחלה אלא ע"פ שני עדים משמע דוקא אם נשאת כבר אבל אם לא נשאת עדיין לא והא דמשמע בהג"מ אפי' אם לא נשאת עדיין גובה הכתובה י"ל אם העידו שני עדים דנטבע במים שאל"ס אז ע"פ הדין היא מותרת אלא חומרא דרבנן הוא דאסורה להנשא מ"ה גובה הכתובה אבל אם ליכא אלא ע"א אז ע"פ הדין היא אסורה אלא בעגונה הקילו חז"ל ונתנו נאמנות לע"א ובמים שאל"ס לא הקילו א"י להוציא הכתובה וכ"כ בח"מ לפ"ז יש מי שאומר שהביא לאו הוא מדברי הג"מ ותשוב' רשב"א כמה שמצוי' בש"ע קטנים ד"א, וכן ב"ה הבין כן וליתא והרמב"ם וראב"ד חולקים על דין זה וס"ל דאינה גובה הכתובה כיון דאסורה להנשא ועיין במגיד פ"ו ה' נחלה וב"ח בסי' רפ"ד ועיין לקמן סי' ק"ס ובסי' זה סעיף מ"ג:
 

ט"ז - טורי זהב

אע"פ שאסורה לינש' פי' ואין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר כי' מ"מ כיון שאם ניסת לא תצא שפיר קורא אני לכשתנשאי לאחר כו' כ"כ הרשב"א וב"י מביאו וא"כ בכל מקום שאם נשאת לא תצא דינא הכי:
 

באר היטב

(קי) כתובתה:    עי' ב"ש שהעלה אם העידו ב' עדים דנטבע במים שאל"ס גובה כתובתה אף אם לא נשאת עדיין. אבל אם יש לה עד א' גובה כתובתה דוקא אם נשאת כבר אבל אם לא נשאת לא ע"ש. ודבריו אינם עולה יפה לפי מה שביאר הכנה"ג דף פ"ח ע"ב סעיף תק"ך חדא שהרב ב"ש מחליט שהרשב"א איירי בנישאת כבר זה אינו מוכרח כמבואר בכנה"ג שם. ועוד שכתב הב"ש דהראב"ד חולק על דין זה קשה לדבריו דאיירי הרשב"א דוקא בנשאת א"כ לא פליג עליו הראב"ד די"ל דהראב"ד איירי בלא נשאת כמבואר כל זה בכנה"ג שם. ובדף מ"ט ע"א העלה הכנה"ג שרוב פוסקים ס"ל דאינה גובה כתובתה וחולקים על י"א אלו עי' סעיף מ"ג סי' זה אשה שאינה יכולה להנש' מחמת זיקת היבם לכ"ע אינה גובה כתובתה הרש"ך ח"ג סי' קי"ו והר"א ששון סי' כ"ט.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש