שולחן ערוך אבן העזר ז ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ז · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מי שאמרה נשביתי וטהורה אני והתירוה בית דין לינשא (או שנשאת לפני בית דין ולא מיחו בה), ואחר כך באו שני עדים שנשבית, הרי זו תנשא לכתחלה ולא תצא מהתירה. ואפילו נכנס אחריה שבאי והרי היא שבויה לפנינו ביד אדונים, הרי זו לא תצא מהתירה שהתירוה, ומשמרין אותה מעתה עד שתיפדה. ואם באו לה ב' עדים אחר כך שנטמאת, אפילו נשאת ואפילו היו לה בנים, הרי זו תצא. ואם בא עד אחד אינו כלום:
מפרשים
(ח) או שנשאת לפני ב"ד ולא מיחו בה: מל' זה משמע שאם נשאת בצנעה בלא ידיעת ב"ד ובאו עדי שביה תצא כשם שנשואה שבאו עליה עדי שביה תצא ה"ה שבויה שנשאת תצא ואין לה היתר אלא שנשאת ע"פ ב"ד או לפני ב"ד ולא מיחו בידה ובאמת יש לחלק בשלמ' נשואה אין מאמינים לה דהיא נוגעת בדעת אבל אשה שבויה שנשאת לא שבקת היתיר' ואכל' איסור' הלא הרשות בידה להנשא לישראל למי שתרצה ועי' בתשובת רד"ך בית ח' שם כתב דאפילו נשאת בצנעה בלא ידיעת ב"ד לא תצא:
בתשובות הרד"ך כתב בסוף בית שמיני אעפ"י שבעלה ידע בה שהיתה שבויה קודם שנשאת מאחר שלא היה ידוע הדבר לב"ד בעדים מותרת לו דמ"מ יש לה מיגו שהית' נשאת לאחר עיין עליו. ונראה אם נשואה נשבית ובעלה ידע שהיא שבויה אינה נאמנת לו' טהור' אני דהא ליכ' מיגו דאיבעי אמרה לא נשביתי דהא בעלה ידע שהיא שבויה וכן משמע מל' תשובת הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' כיון שידוע לבעל שהית' בין הכותים אין לך עדי שבויה גדול מזה:
(ט) ואם בא עד א' אינו כלום: נראה דאף אם בא ע"א שנטמאת קודם שנשאת אפ"ה לא תצא מהיתרה הראשון דהא עדי טומאה קתני ואין ביד א' לאסור אחר שהותרה ואפי' קודם שהותרה:
(יא) או שנשאת: כ"כ בתשובת רד"ך מה שנשאת הוי כאלו אמרה טהורה אני ומה שלא מיחו לה הב"ד הוי כאלו התירוה והיינו כשידוע לב"ד דהיתה שבויה וצ"ל דלא היה עדים דהיתה שבויה דאל"כ איך שתקו הב"ד אלא בעת הנישואין לא היה עדים אלא אמרה דהיתה שבויה ומסיים שם בתשו' אפילו אם נשאת בצנעה לא תצא והא דתני במתני' והתירוה הב"ד היינו אם לא נשאת עדיין אבל אם נשאת בלא התרה הוי כמו התירוה ולא נשאת אף על גב בישבת תחת בעלה ובאו עדים דהיתה בשביה תצא ש"ה דהי' נוגעת בדבר אבל כאן היה בידה להנשא לאחר ולא לכהן מ"ה נאמנת ובד"מ הבי' דבריו וכאן בש"ע השמיט דבריו משמע דלא ס"ל כן לסמוך על סבר' זו ואפשר אם לא באתה לב"ד רק נשא' ואמרה נשביתי ג"כ לא פסק כרד"ך אלא דוק' אם באתה לפני הב"ד ואמרה טהורה אני והב"ד לא התירוה עדיין ונשאת לפניהם בזה פסק כרד"ך משום דאז הוי הנישואין כהיתר וכן משמע מלשון הג"ה זו ועיין בד"מ מ"ש עוד בשם תשו' הנ"ל אם לא היה ידוע לב"ד דהיתה בשביה אלא א' יודע והיא אומרת לו טהורה אני יכול לישא אותה אפי' אם הוא א"י דהיא טהורה משום דאית לה מגו דהיתה יכולה ליקח לאחר וכתב ע"ז בד"מ וצ"ע מ"ה השמיט דבריו כאן בש"ע ומכ"ש אשת כהן דנשבית והוא יודע מזה וא"י אם היא טהורה דאסורה לו אף על גב דא"י לשום אדם והיא אומרת טהורה אני ואם הוא יודע דהיא טהורה כתבתי לעיל ולענין אם התירוה ואח"כ באו עידי שביה דין א"א שוה לדין פנויה:
(יב) שני עדים: אבל בא ע"א שנטמאה לא מהני כלל אפילו לא נשאת לא תצא מהיתר' וכ"כ בח"מ והיינו דאית' עידי שבויה מ"ה כתב לא תצא מהיתרה אבל אין מתירים אותה אבל אם ליכ' עידי שבויה וע"א מעיד שנטמאת מתירין אותה כמ"ש בסמוך איכא עידי שבויה וע"א מעיד שנטמא' מ"מ לא הוי כשני עידי טומאה ולא תצא וכן משמע ברש"י שם ד"ה אלא פשיטא:
(טז) ב"ד: כ"כ בתשובת רד"ך בית ח' חדר יו"ד ע"ש שהבי' אם לא היה ידוע לב"ד דהיתה בשביה אלא א' יודע והיא אומרת לו טהורה אני יוכל ליש' אותה ואפי' אם הוא א"י דהי' טהורה משום דאית ליה מגו דהיתה יכולה ליקח לאחר. וכתב ע"ז בד"מ וצ"ע. וכתב ב"ש ומכ"ש אשת כהן דנשבית והו' יודע מזה וא"י אם היא טהורה דאסורה לו אע"ג דא"י לשום אדם והי' אומרת טהורה אני. ואם הוא יודע דהיא טהורה כתבתי לעיל ס"ק ז' דמותר' לו. ולענין אם התירוהו ואח"כ באו עידי שביה. דין א"א שוה לדין פנויה ב"ש.
(יז) שנטמאת: אבל ע"א שנטמאה לא מהני כלל אפי' לא נשאת לא תצא מהיתר' והיינו דאית' עידי שביה מש"ה לא תצא מהיתר' אבל אין מתירין אותה אבל אי ליכ' עידי שביה וע"א מעיד שנטמאת מתירין אותה כמ"ש בסעיף ד' ב"ש.