שולחן ערוך אבן העזר א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · א · ו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

נולדו לו זכר ונקבה ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה בד"א כשהיו בני הבנים זכר ונקבה והיו באים מזכר ונקבה אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה, אבל אם היו לו בן ובת ומתו והניח א' מהם זכר ונקבה עדיין לא קיים מצוה זו:

הגה: היה הבן ממזר או חרש שוטה וקטן קיים המצוה (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ז) בד"א כשהיו בני הבנים זכר ונקבה:    מדברי התוספות (ביבמות דף ס"ב ע"ב בד"ה וכ"ש ברא לברתא) משמע דשני זכרים הבאים מבן ובת קיים פריה ורביה ובשלטי הגבורים הוסיף אפילו בשתי בנות הבאים מבן ובת קיים פ"ו למסקנא דשמעתיה ופי' ההלכה לדעת הרמב"ם מבואר כדברי האחרונים וא"צ להאריך בזה כאן ואם היו לו בן ובת ומת הבן והוליד בת או להיפך אפשר דאף לדברי הרמב"ם מהני ואפשר דלא מהני וע' בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ט"ז:


(ח) היה הבן ממזר וכו':    יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם קיים האב פ"ו ואם מקרי בנו לכל דבר ובלקוטי מהרי"ל נמצא שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי כי סירא בגי' ירמי"הו וע' בס' עבודת הקודש להרב איש האלקי מוהרר"מ קורדאווי"רו זצ"ל בחלק התכלית פרק י"ז (וז"ל ס' יצירה מזמן אברהם אבינו ע"ה נמצא בין אומתו הקדושה וירמיה ע"ה בזמן בית הראשון היה מתעסק בו כמו שנמצא בס' הבטחון שעשה ר"י בן בתירא ע"ה הביאו רב חמאי גאון ז"ל בס' היחוד וגם הביאו הקדוש קנה ז"ל בספר הפליאה שירמיה הנביא ע"ה היה מתעסק בספר יצירה בינו לבין עצמו יצתה בת קול ואמרה קנה לך חבר הלך אצל סירא בנו ונתעסקו בס' יצירה שלשה שנים לקיים הכתוב אז נדברו יראי ה' וגו' עכ"ל):

בית שמואל

(ט) בד"א כשהיו בני בנים זכר ונקבה:    כ"כ הרמב"ם פט"ו משמע שני זכרים ומכל שכן שתי נקבות לא מהני וכן הוא דעת הסמ"ג מ"ע ע"ט וכ"כ הסמ"ק וכן הובא בטור יורה דעה סי' שצ"ב וכ"כ בפרישה וב"ח דכן הוא גירס' בטור בסי' זה ועיין בת"ה סימן רס"ז לישב הסוגיא ועיין תשו' מהר"מ מלובלין, אבל תוס' ס"ל שני זכרים מהני כיון שבאו מזכר ונקבה ולפי הגירס' שלנו בטור בסי' זה מהני אפי' שתי נקבות וכ"כ בש"ג פ' הבע"י:


(י) והניח א' מה' וכו':    ואם היו לו ב' זכרים והם הניחו זכר ונקבה לא קיים פריה ורביה ד"מ כי לפי המסקנא בש"ס לא אמרינן בני בנים משלימים, ואם הבן קיים והבת מתה והניחה בת קיים פריה ורביה, ואם הבן קיים ולא הוליד עדיין והבת מתה והניחה בן נראה דלא קיים פרו ורבו, כתב בחלקת מחוקק יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם האב קיים פרו ורבו ואם נקרא בנו לכל דבר, ויש להביא ראיה מ"ש בהגהת סמ"ק והב"ח הביא ביורה דעה סי' קצ"ה אשה מוזהרת שאל תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר פן תתעבר משכבת זרע של אחר גזירה שמא ישא אחותו מאביו -- נשמע דהוי בנו לכל דבר:


(יא) היה הבן ממזר:    בספר חסידים סי' ת"ק כ' דלא קיים פרו ורבו כשהוליד ממזר דק"ל ממזר אינו חי ואפשר הספר חסידים איירי כשאינו יודע דהוא ממזר אז ממזר אינו חי אבל אם ידוע דהוא ממזר קיים האב פרו ורבו דאז חי:


באר היטב

(ט) ונקיבה:    משמע שני זכרים ומכ"ש שתי נקבות לא מהני. אבל תוס' ביבמות דף ס"ב ע"ב ס"ל דבשני זכרים הבאים מבן ובת קיים פו"ר. ובש"ג הוסיף אפילו בשתי בנות הבאים מבן ובת קיים פו"ר. ואם היה לו ב' זכרים והם הניחו זכר ונקיבה. או שהיה לו ב' זכרים וא' מהן היה לו בת לא קיים פו"ר שצריך הוא שיוליד תחלה זכר ונקיבה ואם הבן קיים והבת מתה והניחה בת קיים פו"ר ואם הבן קיים ולא הוליד עדיין והבת מתה והניחה בן לא קיים פו"ר. יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם האב קיים פו"ר ואם נקרא בנו לכל דבר ח"מ. וב"ש הביא ראיה דהוי בנו לכל דבר.


(י) ממזר:    דוקא ממזר ידוע חי. אבל ממזר אינו ידוע אז אינו חי לא קיים פ"ו.







▲ חזור לראש