שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ריב
שאלה ריב:
עוד שאלת אם יכולין רוב הקהל להתיר חרם ושבועה והסכמה אף אם יש מוחה בדבר ואפילו אין מנהג ידוע בזה:
תשובה: במה שכתבת שאין מנהג ידוע. יש לו שני פנים שאין מנהג ידוע שהצבור עצמם יכולין להתיר חרמם. או שאין מנהג ידוע שאם יש מוחה בדבר שאין יכולין להתירו. ואם כונתך היא שאין מנהג ידוע שיכולין הם עצמם להתיר'. א"כ צריכין שילכו אצל חכם ויתיר להם. וכן כתב הרי"ף ז"ל בתשוב' וקהל שהסכימו ילכו אצל חכם ויתיר להם. ואם הכונה לומר שאין מנהג ידוע שיוכל יחיד למחות על ידם. יש לומר שאם מנהג ידוע יש שהקהל יכולין להתיר בעצמן נדרן רשאין בכך שהרי בשעה שהחרימו הוי כאלו התנו כך בפירוש שאינו חל אלא כל זמן שירצו. ודומה למה שאמרו בגמרא (גיטין פ"ג ע"ב) כל הנודרת על דעת בעלה נודרת. ואם יש מנהג שאף אם יש יחיד מוחה אין משגיחין במחאתו הרי הוא כאלו התנו כך בפירוש מתחלה שהרוב יוכלו להתיר חרמן ולא יעכבו על ידם היחידים ויהיו הם מותרים ואותם יחידים אסורים. ואם יש מנהג שיחיד יכול למחות על ידם. אינן רשאין להתיר חרמן עד שיסכימו כלם. ואם אין מנהג לא בזה ולא בזה נראה שאין להתיר חרמן אם יש יחיד מוחה דאזלינן בה לחומרא והרבה האריכו הראשונים בזה בתשובותיהם: