שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ריג
שאלה ריג:
עוד שאלת אם אפשר לקרות בס"ת שנים ושלשה כהנים בזה אחר זה על ידי הדחק כגון שבת של אירוסין או של נשואין או של אבי הבן וזולתם.
ובעלי השור' הם כהנים ורוצים לעלות בשורתם.
אם נוכל לומר שאין בזה משום פגם ראשון שהדבר ידוע גלוי ומפורסם שלא נעשה זה אלא מפני שבעלי השור' הם כהנים וגם אם אין לוי דשורת הדין שהכהן בעצמו שקרא ראשון יקרא במקום לוי אם אפשר לקרות אחד משאר הקהל במקום לוי או לא דבשלמא לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם.
אבל ישראל במקום לוי למה לא יקרא כיון דלא חיישינן לפגם:
תשובה: בספר ארח חיים (סי' קל"ה) כתוב יש מקומו' נוהגים לקרות בהם הרב' כהנים בהפסק ישראל ביניהם ואינם חוששין שיאמרו הראשון פגום הוא כיון שקרא ישראל אחריו. וכן כתב רב עמרם ובתר דקרי כהן לוי וישראל קרי מאן דבעי. ואי בעי כהן למתני ומקרי שפיר דמי ע"כ מצאתי שם. ונראה מזה שאין להתיר כהן אחר כהן אלא בהפסק לוי וישראל ביניהם. אבל ישראל במקום לוי אין להתיר שאם אין לחוש לפגם הישראל יש לחוש לפגם הכהן שיאמרו שאינו כהן כיון שלא קרא אחריו לוי ולא קרא הוא במקום לוי. והכי מוכח בפ' ב' דכתובו' (כ"ה ע"ב) בההוא דאתא לקמיה דר' אמי ואמר ליה מוחזקני בזה שהוא כהן. אמר לו מה ראית אמר לו שקרא ראשון בבית הכנסת. בחזקת שהוא כהן. או בחזקת שהוא גדול. שקרא אחריו לוי והעלהו לכהונ' ע"כ ואלו קרא אחריו ישראל לא העלהו לכהונ'. אחר שכתבתי זה מצאתי לרשב"א ז"ל על עניין זה וכך השיב. כך דעתי נוטה שלא יקרא וזה לי כמה שנים קראתי תגר על מי שהי' מתיר לעשות כן ובלבד שיאמר ש"ץ יעמוד פלוני אע"פ שהוא לוי. ואני אומר שאין זה מוציאו מידי פגם דהא איכא משום הנכנסין שלא שמעו כן. דאי לא אפילו לוי אחר לוי יקרא ובהודעה זו עכ"ל: