שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין נד:

עוד כתבת שמות יחו"א צע"מל כיצד הם יוצאים מפסוק צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וכו' כמדומה לי שספר מוטעה נזדמן לך כי חכמי הקבלה כך כתבו כי באלפא ביתא של מוסף שבת שהיא מהופכת יש שלש' שמו' של הקב"ה והם רקי"חא יחו"ה צעמ"ל והם בחילוף סדר האותיו' וכשתהפך האלפא ביתא יבואו כסדרן והשם הא' יוצא מפרשת קרבן שחרית. והשם הב' הוא יוצא מפרשת מוסף של שבת. והשם הג' יוצא מפרשת קרבן בין הערבים. וכתבו ג"כ המקובלי' שכל השמו' האלו יוצאים מהפסוקים ע"י צירוף האותיו' כמו י"ה מל"א יהו"ה יה' מל"א אלהי"ם מה שלא תוכל לצרף אם נתחלפו ע"כ פירשו ולא הורשיתי לפרש יותר ממה שלא הרשוני הם. אבל אתה רואה שאלמלא שהאלפא ביתא מהופכת לא הי' יוצא אחד מג' שמו' הללו כסדר. וצירוף האותיו' הוא סוד גדול ויודע הי' בצלאל לצרף האותיו' שבהם נברא העולם (ברכות נ"ה ע"א) ואינם דברי' שיעלו במכתב אלא מהפה לאזן למי שזכה בהם: