שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין נה: עוד כתבת האי דאמר רב המנונא כל מאן דמייחד יחודא דא בכל יומא חדוה זמינא ליה מלעילא מהכא דאתון אלין ש"מ מהאי סטרא ומצרף אתוון למפרע שדי ובמישר חיים. וסימניך אשמח בפסוק שמע ישראל למפרע שדי ובמישר חיים. והיאך יוצאים מזה הפסוק ע"כ דבריך. והנה יש בספרך חסרון וכך הוא הלשון המדוקדק ש"מ מהאי סטרא וא"ח מהאי סטרא. וכך פירושו כי עי"ן של שמע גדולה וכן דל"ת של אחד והסוד עד ה' בכם וכשתסלק ע"ד משמ"ע וא"חד ישאר ש"מ כמ"ם פתוחה שהוא סוד מלכות תיתאה כי היא ידיעה יכנסו בה. ומ"ם סתומה היא סוד מלכא עילאה לא נכנס בה אדם. וכן ישאר מאחד א"ח וזהו חדוא זמינא ליה מלעילא ש"מ באמצע וא"ח בתחלה ובסוף. והסוד אנכי אשמח בה' וגם שדי יתן לו חיים. כי ש' שמע שהוא הקצה הראשון הוא שדי למפרע כי השי"ן המאוחרת באלפא ביתא לאות דל"ת ויו"ד היא ראשונה בשם שדי וחי"ת של אחד שהוא הקצה האחרון היא חיים במישר כלו' ביושר הפך למפרע כי כן סדר האותיו' באלפא ביתא ובהרבה מקומו' יש מישר שהוא לשון יושר ארח מישר ארחא עקימא: