שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רסו: מוסתגאנים. שאלת ראובן נתן לשמעון זהב במשקל לעשו' לו ממנו טבעו' ועכב הזהב אצלו ולא עשה הטבעו' וראובן הי' שואל משמעון שיחזיר לו הזהב או הטבעו' עד שעבר זמן גדול הביא שמעון לראובן שתי טבעות ונשאר השאר ברשותו וראובן הי' כותב לשמעון תן לי הזהב הנשאר או הטבעות ובין כך ובין כך נכנסה בולשת בעיר אם זה הזהב באחריות שמעון אם לא:

תשובה: ידוע הוא כי האומנין שומרי שכר הם כדאי' בפ' האומנין (פ' מ"ב) ושומר שכר אע"פ שהוא חייב בגניבה ואבידה פטור הוא באונסין גדולים דהוי כלסטים מזוין. ובנדון הזה אם הנותן הזהב הי' דוחקו לעשות לו טבעות והאומן הי' דוחהו לפי שהי' טרוד בשאר מלאכות כשאר האומנין עדין הוי שומר שכר ופטור. אבל אם נותן הזהב היה אומר לו כיון שעכבת מלאכתי עד עתה החזיר לי הזהב. א"כ אין דינו כדין אומן אלא כדין נפקד המעכב פקדונו בידו שלא ברצון המפקיד ואינו שומר עליו ונתחייב באחריותו שהרי בפשיעת עכובו נאנס. ועוד שאפי' הי' אומן אם הזהב ההוא שלח בו יד האומן ועשה בו מלאכה אחרת הרי הוא באחריותו וחייב לשלמו: