שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ברש"ך אל ה"ר יוסף סעיד י"א

שאלה רסז: שאלת ראובן משכן ביתו להקדש בחמשה דינרי זהב ונשתתף בהם עם שמעון ולוי בתנאי שיטול מן האמצע שיעור פירות שהי' נוטל ההקדש וכן עשה כל זמן שנשארו מתעסקים בין שלשתם בשותפות אחר זה חלה ראובן ונשארו שמעון ולוי מתעסקים עד שכלו כל המעות ותבע ממונו מהם ולא מצא להם כלום וכתב עליהם שטרות במה שהם חייבים לו מהשותפות עוד זקף עליהם פירות ביתו שאכל ההקדש לפי שהי' טוען שהם עכבוהו מלפדות משכונת ביתו מההקדש והם טוענים כי כל זמן שהי' השותפות קיים היו חייבים ליתן לו פירות. אבל אחר שאכלו המעו' כולם וחזרו עליהם בתורת הלואה לא יתנו לו כלום מפני איסור רבית:

תשובה: יפה אמרו שמעון ולוי כי אחר שנעשו המעות עליהן מלוה אסור לו לראובן ליטול מהם יותר מהקרן והויא רבית קצוצה ומה שנטל מהאמצע בעודם שותפי' אינו מותר אלא אם כן הי' מה שנטל כשיעור מה שהרויחו מעותיו שהניח באמצע ולא בתורת פירות משכונה אלא בתורת הרוחת מעותיו. ואין היתר בזה כלל לפי תשלום פירות ביתו שהרי מעות הללו באחריות של ראובן הם וכשהוא נוטל משמעון ולוי כפי שיעור פירות ביתו רבית קצוצה הוא נוטל מהם ויוצאה בדיינין ודבר מפורש הוא לפי מה שסדרו הראשונים בענין זה: