שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קכט
שאלה קכט: עוד שאלת בענין המקוה היאך משערין ומודדין אותו כשיהיה עגול באורך ורוחב ועומק וגובה תשובה: אם לענין מי מקוה אתה שואל שאם אמה על אמה ברום אמו' ברבוע הוא מחזיק מ' סאה אם הוא עגול המה צריך שיהי' ברחבו וברומו שיהי' בו מ' סאה דבר זה הוא מפורש בדברי רז"ל בפ"ק דעירובין (י"ד ע"א) דאמרינן התם דים שעשה שלמה הי' מחזיק מאה ועשרי' מקוה טהרה ומקרא מלא הוא דכתיב אלפים בת יכיל ובת היא שלש סאין דכתיב מעשר הבת מן הכור א"כ הוא מחזיק ששת אלפים סאה שהם ק"ן מקואו' כל מקוה מ' סאה ואע"ג דכתיב קרא אחרינא שלשת אלפים בת יכיל הא פרישו בגמ' (שם ע"ב) דההוא קרא ביבש משום דגודשה תלתא הוי בכי האי שיעורא דים שעשה שלמה הי' רחב עשר אמו' ורום ה' אמו' ופרישנא התם דשלשה אמו' התחתונו' היו מרובעו' וא"כ הים שהי' עשר אמו' על עשר אמו' ברום ג' אמו' בשלש אמו' התחתונו' המרובעו' יש מאה מקואו' כשם שאמה על אמה ברום שלש הוא מקוה אחד דעשר על עשר הם מאה בשבור ושתי אמו' העליונו' היו עגולו' כי כן כתוב משפתו אל שפתו עגול ואותן שתי אמו' אלו היו מרובעו' היו ס' ושש מקואו' ושני שלישי מקוה לפי שאם היו ג' אמו' היו מאה מקואו' כמו שכתבתי וכשהם ב' אמו' יחסר מהם שליש מאה שהם שלשה ושלשי' ושליש ישאר ס"ו ושני שלישים ועכשו שהם עגולו' אינו כ"כ כי המרובע יתר על העגול רביע הסר מהם רביע שהם ט"ו ושני שלישים וישארו חמשים ומ"ה אמרינן דים שעשה שלמה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה ומכאן תוכל ללמוד למקוה עגול שאם תרצה לידע כמה יהיה ברומו אם הוא רחב אמה ויהי' בו שיעור מקו' הוסיף הרביע א"כ כשיהי' רוחב העגול אמה ויהי' רומו ארבע אמו' הוא מחזיק מ' סאה. וכן אם הוא ברום ג' אמו' שצריך שיהי' רחב העגול שבעה טפחים פחו' משהו. והדרך בידיע' זה שאם הי' מרובע ו' טפחים על ו' טפחים ברום ג' אמו' מחזיק מ' סאה כמה הם בשבור ל"ו ואם הוא בעגול אתה צריך להוסיף שיהי' רחב העגול שאם הי' מרובע הי' בשבור מ"ח שהוא רביע יותר על ל"ו ואלו הי' מ"ט הי' המרובע ז' על ז' ולפי שאינו אלא מ"ח הם ז' פחות משהו א"כ מקו' עגול שהוא ברום ג' אמו' ורחב ז' טפחי' פחו' משהו או אם הוא רחב אמה ברום ד"א וכן אם הוא ברחב שתי אמו' ורום אמה שלשת אלו המוספים הם שוי' לאמה על אמה ברום ג' אמו' מרובעו' לפי שאם היו שתי אמו' מרובעו' ברום אמה היו ארבע אמו' בשבור עכשו שהם בעגול הם ג' אמו' לפי שהעגול חסר מהמרובע רביע זהו דעת רז"ל בתוספת מרובע על העגול והודו בו חכמי יון ונתנו בו כלל אם תרצה לידע שטח עגול כמה הוא בשבור פחו' מהמרובע קח ההיקף עם חצי הרחב והכה אותם ויעלו בשבור פחו' רביע מהמרובע והמשל הרי יש לנו מרובע ד' על ארבע עולה בשבור ט"ז ואם הוא עגול ברוחב ד' טפחים ההיקף הוא שנים עשר טפחים דקי"ל כל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו שלש' טפחי' כדמוכחי' מים שעש' שלמה שהי' רחב י' אמו' וקו ל' באמ' יסבנו כדאי' בפ"ק דעירובין (שם) וכשתכה חצי הרוחב שהם שני' על חצי ההיקף שהם ו' יעלו י"ב שהוא פחות רביע מט"ז שהוא שבור המרובע ור' שמואל ז"ל טעה בזה וכ' דהא דאמרינן (שם) כמה מרובע יתר על העגול רביע שלא נאמר אלא בחוט המקיף אבל שיעור הקרקע בפנים הוי טפי מתלתא וסוגיין דים שעשה שלמה הויא תיובתיה וכדפרישי' וכן מפרק כיצד מעברין (נ"ו ע"ב) גבי מגרש רביע מוכח בהדיא דבשיעור קרקע אמרי' דמרובע יתר על העגול רביע וכן הוא מוסכם מחכמי האומו' כמ"ש וראיו' אחרות יש ממראו' העין. ואם לענין הכשר המקוה לטבול בו אתה שואל בודאי צריך שיהי' רחב העיגול אמה ושני חומשי' שיהא ההיקף ד"א וחומש אחד כדי שתוכל לרבע בו אמה על אמה וידוע הוא שאמה על אמה ברבוע שהאלכסון שלו הוא אמה ושני חומשים כדאמרינן פ"ק דסוכה (ח' ע"א) גבי סוכה העשוי' ככבשן וכשהעגול יש ברחבו אמה ושני חומשי' תוכל לרבע בו אמה על אמה כדאי' התם בפ' חלון (ע"ו ע"ב) וכן פי' הרי"ף ז"ל בפ"ק דשבת גבי כוורת. וא"ת כיון שיש ברחב העגול אמה אחת הרי יכול לטבול בו שהרי גוף אדם אינו אלא אמה וכדאמרי' בפ"ק דסוכ' (ז' ע"ב) גברא באמתא יתיב הא ליתא שכשם שיש לאדם אמה כרוחב כן יש לו אמה בעובי כריסו והרי הוא מרובע אמה על אמה ואע"פ שיש חולקים בקומתו של אדם אם היא ג' אמו' או יתר וכמ"ש לך בתשובת המקו' אבל בעובי גופו שלא יהא אמה על אמ' מרובעת ליכא מאן דפליג והכי מוכח בפ' המוכר פירו' (ק"א רע"א) דאמרי' רחבן של כוכין ו' טפחים ועביין שבע' וזה הטפח היתר אינו אלא לעשו' אהל טפח שלא תהא טומא' בוקעת ועול' אבל עובי האדם ו' טפחים הוא והכי מוכח נמי בסוכה העשוי' ככבשן וא"א לומר שזה העובי הוא בעיגול שהרי גבו של אדם רחב הוא א"כ אמה על אמה מרובעות בעי' ומקוה עצמו יוכיח דבעיא אמה על אמה מרובעת ולא סגי לן בעגולו' ולא למדנו שיעור זה אלא מגופו של אדם כל זה הוא אם המקוה הוא עגול בהיקפו ושוה ברומו כמין עמוד אבל אם הוא עגול בגובה ועמוק ג"כ כמו שכתבת אין לנו דרך בידיעת זה בגמ' שלא דברו חכמי' אלא בהווה אבל אם הוא דמות קערה שהו' חצי כדור יש דרך בזה לחכמי הגימטריאו' וזכרני כשהייתי בישיבת מורי הקדוש זלה"ה שהי' אומר שכשתכה שיעור ההיקף על שיעור הרחב שיהי' זה שבור כל הכדור א"כ חצי הכדור שהוא כמין קערה נשתנה שיעור הגובה שהוא חצי שיעור הרחב על כל ההיקף זהו שבור הכלי וא"כ אם הוא גבוה אמה שבודאי יהי' בהיקפו שש אמות יהי' בו שיעור שני מקואות ואיני סומך בזה דהא חזינן דלאו הכי הוא שאפילו מקוה שלם אינו מגיע ושמא אני טועה בקבלתי או קבלתי אינה בשבור כל הכלי אלא בשיעור שטח כלי. וכל אלו השיעורים הם לשיעור המים אבל צריך להוסיף במקוה כשיעור גוף הטובל בו וכ"כ ר' יהונתן ז"ל בפירוש הל' שבועות לרי"ף ז"ל ואם המקו' אינו כקער' שהיא חצי כדור אלא הוא רחב הרב' ועומק מעט כערבה שלשין בה או עמוק הרב' ורחב מעט כביצה שנקטם ראשה אין לנו דרך בידיעת זה לא מדברי רבותינו ז"ל ולא מחכמו' חיצונות של בני יון עד אחקור מלין בספריהם: