שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/פו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן פו[עריכה]
שאלה פו: עוד שאלת יין שנתערב בו שכר של תאנים אם יש בו משום יין נסך. ומהו לענין ברכת בפה"ג ולענין קדוש והבדלה ונסתפק לך אם יש הפרש במיני שכר אם לא:
הרש"בא ז"ל נשאל על כיוצא בזה ביין שנתערב בו דבש והשיב שאין השיעורין שוין לבפ"הג ולמגע שהרי יין שנתערב בו דבש או פלפלין עד שליש יש בו משום מגע עכו"ם אבל טפי מהכי אין בו משום מגע עכו"ם כמ"ש לך בתשובה האחרת ואפ"ה מסתברא ליה לרב דלעולם מברכין עליו בפ"הג שהרי עלויו בו ואפשר דאפי' לענין קדוש עכ"ל. וכבר כתבתי לך שאין ספק שכמו שמברכין עליו בורא פרי הגפן ה"נ אומרי' עליו קדוש היום והיינו קונדיטון דאסיק בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) דהוי יין לענין קידוש:
ולענין שאלתך אני אומר שהדין שוה במגע ובברכה וקדוש שאין השכר העשוי מהתאנים משנה טעם היין כמו הדבש שנתיר אותו במגע עכ"ום בשיעור שליש ואפי' ביותר מזה הילכך מסתברא דעד שיהא הרוב שכר לא נפק מכלל יין לא לענין מגע ולא לענין בפ"הג וקדוש אבל אם יש שם רוב שכר ודאי המיעוט בטל ברוב. ולענין מגע לא מיתסר דהא אמרי' בפרק אין מעמידין (ל' ע"א) דאלונתית דברייתא אין בה משום יין נסך ופרש"י ז"ל שעשאה ישראל ומכרה לעכו"ם ואלונתית פירשו התם (שם) דהויא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון ולפי פירושו התם דהויא יין ישן ומים צלולי' ואפרסמון ולפי פירושו של רש"י ז"ל נוכל ללמוד שכל שנתערב בו יין ונתבטל שוב אינו נאסר במגע עכו"ם וכן הסכים בדין זה בעל התרומה ז"ל ומ"מ בעינן שלא יהיה היין אלא מיעוט ולענין בפ"הג נמי כיון שהמיעוט הוא היין והרוב הוא השכר מברכין עליו שהכל דקי"ל (ברכות מ"ד ע"א) כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפי' פת ומליח אמרינן דמברך על המליח ופוטר את הפת דהויא טפלה לו באוכלי פירות גנוסר כדאיתא בפרק כיצד מברכין (שם) וכל שהוא רוב שכר היין טפלה לו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן וכל שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אין מקדשין עליו. ולענין הבדלה אי הוי חמר מדינה מבדילין עליו ואי לא לא:
ולענין בהמ"ז אי קבע עליה סעודתיה מברך עליו בהמ"ז ואי לא לא כדין שכר גמור כנ"ל ולענין זה כל מיני שכר הן שוין בין שנעשה מהתאנים או תמרי' או רימונים או שאר פירות דבכולהו מברכין שהכל כדאית' בפ' המוכר פירות (צ"ו ע"ב) א' שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל ואינן אסורין במגע עכו"ם ולא אסירי אלא בתוך חנותו של עכו"ם משום איקרובי דעתם כדאיתא בפ' אין מעמידין (ל"א ע"ב). ולענין הבדלה לענין חמר מדינה הכל שוין בדינם הילכך אם נתערב בהם יין דינן שוה לבטל ברובן היין ולהתבטל הן ברובו. ולענין מחצה על מחצה נראה דאזלינן לחומרא לאוסרו במגע עכו"ם ושלא לקדש עליו ולברך עליו שהכל שהיא ברכה הכוללת היין והשכר: