שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/עד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עד[עריכה]
ענין עד:
תורף העדיות
שני אנשים ישראלים יצאו מב"גאיה להפליג בים בארבא אחת בחברות ישמעאלים מנהיגי הארבא ההיא לבא לאלגזא"ייר ובהיותם קרוב למחוז חפצם יצאה להם דוגית אחת מארץ אדום ומיראתם שלא יפלו בידם בשבי נמלטו על נפשם הישמעאלים דרך שיטה על פני המים כי קרובים אל היבשה היו. וגם הישראלים ההם אחד מהם השליך עצמו בים ובהיותו בים ראה כי לא יוכל להגיע אל היבשה וחזר אל הארבא ואח"כ נעשה לו נס ודחף גל הים הארבא אל היבשה ונמלט. הישראלי האחר נודע לנו על פי זה הנמלט כי הוא ג"כ השליך עצמו ולא היה יודע לשוט על פני המים. והעיד בב"ד כי ראהו מבעבע במים והמעיד הזה היה עדין בארבא כשהיה זה מבעבע ואח"כ כשנמלט אמר זה בלבו לראות מה היה לו ועלה לראש פסגה אחת וראהו צף על פני המים בלתי מתנועע כאבן דומם ואמר חבל על זה העלוב שמת והכירו בטביעות עינא שזהו אותו העלוב אע"פ שהיו פניו כלפי המים ועדות זו העיד תכף ביאתו באותו יום שבו נמלט קודם שהעיד בב"ד וכשהעיד בב"ד אמר בעדות ברורה שאין ספק בה שמת בודאי. עוד באותו יום עצמו שנמלטו הישמעאלים באו קצתם במקום הזה ובכניסתם בעיר פגעו ביהודים שהיו מטיילים על פתח המדינה כי יום שבת הי' ואמרו להם לכו קברו פ' שהי' בא עמנו בארבא אחת. ואנחנו נמלטנו והוא טבע ומת והיהודים ההם תכף שהזכירו בשמו אע"פ שלא הזכירו חניכתו אמרו פ' הוא שהיינו מחכים אותו שיבא בכאן וזה העידו בב"ד גם נתפרסם בכל העיר הזאת שלא נפקד מאותה ארבא זולתי יהודי אחד שטבע בברחו מהדוגית. עוד נודע מפי כתבים שבאו מב"גאיה סמוך לשמועה קודם שנודע להם ענין זה מהמקום הזה כי שם נודע מפי ישמעאלים מסל"ת כי ארבא אחת שיצא' מבא'גאיה. יצאה אליה דוגית אחת מאדומים והישמעאלים נמלטו לנפשם ויהודי אחד מהם טבע בים בברחו מהם. וכששמעו הקהל י"א אשר שם הדבר הזה נסתפקו מי משני הישראלים מת ומי מהם נשאר ובא ישראלי אחד משם לפני שני נכבדים גדולי הקהל י"א ואמר להם אני יש לי בידי כך וכך מפלו' שהלך מכאן בארבא הזאת אם הוא טבע במים אתנהו למי שהוא יורשו כדין תורה ואם האחר נטבע והמפקיד הוא הנשאר אחזירנו לבעליו אח"כ נודע להם מכאן כי המפקיד הוא הנטבע. עוד העיד ע"א שהוא היה בשרשא"ל והגידו לו עכו"ם מס"לת שהדוגית ההיא עברה דרך שם ודברו עמהם ואמרו להם כי נזדמנה להם ארבא אחת וכל אנשיה נמלטו זולתי יהודי אחד שטבע. עוד אירע שברח מהדוגית ההיא ישמעאלי אחד שהי' שם והעיד בפני ישראלים והוא מס"לת כי אנשי הדוגית ההיא לא נזדמן להם לשבות מהארבא ההיא אפי' נפש א' לא יהודי ולא ישמעאלי. עוד נודע לנו שאחר המלט הארבא הזאת נזדמנה אל הדוגיא הזאת ספינה א' מהישמעאלים היתה באה מבגאי"ה לאל'גזאייר והיה זה סמוך להמלט בארבא ההיא וטביעת הישראלי ההוא ושללו שלל רב ושבו שביה גדולה וידענו אחר כן מפי ישראלים שבאו ממיורקה שראו שהביאו שם השלל והשבי וזה הנטבע לא הזכירוהו לא במיתה ולא בחיים. ויש כאן יורש שרוצה להכנס בנחלה ע"פ עדות אלו ויש ממון מופקד בידי אנשים נאמנים ורוצים להחזירו ע"פ הדין לצאת ידי שמים וידי הבריות. נתתי אל לבי לדרוש ולתור בדין זה ובינותי בספרים ומצאתי בו שני דרכים האחת קצרה וארוכה. והשנית ארוכה וקצרה. אמנם הדרך הראשונה היא קצרה כי ימצאוה אפילו התלמידים המתחילים בנקלה והיא ארוכה לפי שהיא רחוקה מהסברא הנכונה. אמנם הדרך השני היא ארוכה כי לא ימצאנה מי שלא הורגל בסברות ולא מי שאינו בקי בחדרי התלמוד ולא יודע דרכיו והיא קצרה כי ימצאנה מאן דחריפא סכיניה והיא קרובה אל האמת ולב כל חכם לב יקחנ'. וחכם בעל סברות נכוחות ישבחנה: