שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/עג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עג[עריכה]
ענין עג:
על ענין מעשה שאירע כאן הוצרכתי לכתוב קונדריס זה
להוציא מלבן של אותן שהיו דנין הפך מסברתי בענין ההוא כמו שיתבאר בקונדריסי בע"ה. והמעשה הוא שאדם אחד העיד עליו עד אחד ועכו"ם מסיחין לפי תומן שטבע במים שאין להם סוף והיו לו נכסים מופקדים ביד אחרים וקרוב היה לו ראוי ליורשו והורדתיו לנחלה. זה קונדריס זעירא דמן חבריא מוטות עול המוסר שבר. ונפתולי אלהים נפתל עמו גם יכול הרים ידו וגבר. בעמק ים התלמוד הוא עמק ים האמת עם דורשיה חבר. ובנהרי נחלי דבש הגאונים להכניס יורש לנחלה נחלה עבר. ולהוציא כלי למעשהו כי מורישו איננו בחומת האמת שבר. ואם בחובו לטמון רוע לבו ומעקשים וקנטורים שמה קבר. אל אלקים הוא יודע אשר ממנו לא יכחד כל דבר. עם עקש דנו לחובה יתפל ועם נבר. דנו לכף זכות יתבר:
רוח מבינתי יצא גוה וישלוף. על פני יחלוף. שערת בשרי תסמר. דממה וקול כאוב ואיש מכאוב. אשמע קול ענות על מחלת לענות לא קול ענות מנצח ומזמר. ויעירני ויאמר לי לשים נפשי מרכבת. יושבי בשבת והיא יושבת. תחת תומר. לצאת בעקבות האבות הן הן המרכבות. המריקים בארץ תלאובות. מי מלא כאובות. ולנפשות רעבות חסד ואמת מן ימודו בעומר. ואען ברוגז קולי הרף ממני ועתה הניחה לי. אל תשאני במושב זקנים להושיבני פן תהיה לי למחתה. להוציאני מן השטה להיות לחכמים כעס וממר. ומנעורי ועד הלום אני נמוג הולך והלום. לרדוף שלם בנפך ספיר ויהלום. לא אשקיע כי אם אסוך שמן. מקרן בן שמן. ובמר ואהלות שלמותי לגמר. ועתה איככה אטנפם. ובאש דברי ריבות אשרפם. ותחת רדפי טוב להיות חביב. אביא עלי דבת רבים מגור מסביב. וכי מדותי טוב ברע אמיר המר. שעיפי ישיבוני שהם הרהיבוני. זאת רעתך כי מר. נער אנכי אם תאמר. כי לא רבים יחכמו להוכיח בשער ונכסין לענוש. אכן רוח היא באנוש. ולהשיב אמרים אמת ה' יתן אומר. ואשר יגורת מפני האף. לבבך לא יחרף. כי היא הנותנת. ברית שלם נאמנת. ובמחולות יענו לך כרם חמר. זאת שנית. בחרב ובחנית. אני עניתי כי אני לא שניתי. ואם שניתי לא שלשתי. ואם שלשתי לא שמשתי. ועל גבי הסברות לא חרשתי. לחור כשלמה שמועתי. ודעותי להלבין כצמר. ואיככה אוכל לברר הלכה. שמורה וערוכה. ואם לשאול כענין. לא חלק לי בבינה וקנין. ואף כי להיות עם החכמי' במנין. נמנה וגומר ולו הקשבתי. וממלמדי השכלתי. בסוד בחורי חמד ישבתי. לשמוע כלמודים. לרוות דודים. כמלקט שבלים. ואין מכלים. לכמוס עמדי ובאוצרותי אוצר. מאשר מלא כפו קוצר. וחצנו מעמר. ואיך יוכל. פתי וסכל. להוציא סברא. ממצולות ים הגמרא. ולדון מעצמו קל וחומר. לבי עלי ימלך. אחר כוונת הלב הכל הולך. אחד המרבה בישיבה. ואחד הממעיט מן החובה. גם הוא קורץ מחמר. דרך אמת לפניהם ישרה. עליה תופע נהרה. ילכו במישור. מחזיק בפלך ובכישור. רוכב הסוס ואחר בהמות מחמר. זאת אשיב אל לבי. ואם הוא נשבר בקרבי. הליועץ נתנוני. להדרש באשר לא שאלוני. על כן אערוץ ואחת. והודי כן משחת. ופן ללשונות שונות אהיה מדרך. לבבי ירך. לא אוכל השקט והשמר. ועוד אחרת. תחתיה תעמוד הבהרת. סוגרת ומסוגרת. אויבים בשער בי ידברו. וכל פועלי און יתאמרו. ולב אנשי לצון ארנין. יפיחו קריה כי עשינו עצמנו כעורכי הדיינין. על כן אמרתי. מחסום לפי אהיה שומר. שבתי וראה או בנפשי שקר עשיתי. אם לאלם פה לא פציתי. ואם אראה גונח מלבו. ואעלים עיני בו. כמעט עושני ישאני. ושן בהמות תשכני. זאב ערבות ונמר. הנה באתי אז אמרתי. וכגבר חלצי אזרתי. ומרכבת העזות אסרתי. להוציא מלבי כדי בי מילים כושל יקימון. ומסילותיו יהמון. פן יהיה נתפש בחזקה. בשחת השתיקה. כתוא מכמר וזמר. אולי בעת רצון. אפיק מה' רצון. ותהיה לי נודעת אהבה יתרה וחבה. למצוא הפתח כסומא בארובה. להוציא הדין לאמתו. ולהעמידו על מתכונתו. אקבע בו מסמר. ונפש נענה אשביע. ומשפטה לאור עמים ארגיע. ובדי שופר תאמר האח ורע תרע. ולשברה אמציא דהה. תחת רוח כהה. כהמיר על הבכור תמיר. ממעייני התלמוד אשאב. ולמי ברכת הגאונים אתאב. ודם ענבימו אשתה חמר. בין עמריהם. ופניני דבריהם. אתחזק ללקוט. ולא אנוח ולא אשקוט. לשאת מעשר החמר. ויודע תעלומות לבי. יראה אם דרך עוצב בי. וינחני במעגלי צדק. לרדפו עד חוב"ה לחזק הבדק. מצבתי חסדו לי שול ישול. לשמרני מסער ים השבושים ונחשול. ירים מדרכי מכשול. לבל אהיה בנטיעות מקצץ וזומר. כה דבר. כיושבת על המשבר. מגחלת החכמים השלמים ירא וחרד. ולפניהם בקרקע לדון יורד. יראתם על פניו ובכבודם מתימר. שמעון בה"ר צמח זלה"ה.