שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/סה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סה[עריכה]
שאלה סה: עוד שאלת הנותן מעו' לחבירו בהקדמה על סחורה בפחו' מכדי דמיה כגון אלו הנותנין דינר זהב על הפו"אה כדי לקחת בה כ"ה ליטראות או פחות או יתר והיא שוה בשעת נתינת המעות י"ד או פחו' אם יש בזה משום רבית.
תשובה: דבר זה אסור הוא דאמרי' בפ' איזהו נשך (ס"ג ע"ב) אמר ר"נ האי מאן דיהיב זוזי לקירא וקא אזלן ארבעה ארבע' ואמר לי' יהיבנא לך חמשה חמשה שרי ליתנהו אסיר פשיט' לא צריכא דאית לי' אשראי במתא עהו דתימא כיון דאית לי' אשראי כעד שיבא בני או אמצא מפתח דמי קמ"ל כיון דמחוסר גוביאנא כמאן דליתנהו דמי וכיון דאיסורא איכא במילתא חייב להחזיר המוכר לקונה מעותיו ובודאי אלו נתקיים המקח בקנין או באחד מדרכי ההקנאה אם פסק על יתר מהשער הי' המקח קיים ויחזיר לו המותר וכ"כ רבינו האיי גאון ז"ל דהיכא דאית ליה איסורא דאוסיף משום אגר נטר לא בטלן זביני אלא קיימין בין על לוקח בין על מוכר והביא הרמב"ן ז"ל ראיה לדבריו מהא דאמרי' בפרק איזהו נשך (ס"ה ע"א) מאן דמסיק בחברא זוזי דרבית' ויהיב לי' גלימא בגויהו כי מפקי' מיניה גלימא מפקי' מיניה מ"ט כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דרביתא ודייק מינה הרב ז"ל דוקא מהאי טעמא הא במידי אחרינא המקח קיים אף על פי שנעשה באיסור והכי מוכח התם ומינה לפוסק על השער באיסור שנתקיים המקח ונותן לו כשער של היתר. ומיהו כתב הרב ז"ל בשם הגאון ז"ל דלא אמרינן הכי אלא כשנתקיים המקח בא' מדרכי ההקנאה אבל אם לא נתקיים המקח אלא לענין לקבולי מי שפרע כגון שנתן לו מעות ולא הקנה לו בסודר שאין המקח נקנה בכך אלא לענין לקבולי מי שפרע כיון שנעשה המקח באיסור בטל לגמרי ולא מקבל עליה מי שפרע הילכך בנדון הזה שאין המקח נקנה שהרי לא הי' שם קנין אלא מתן מעות בלבד ואינו קונה אלא לענין לקבולי מי שפרע וכדאי' בגמ' התם (ע"ד ע"א ע"ש) ובפ' הזהב (מ"ד ע"א) כיון שיש איסור בדבר בטל המקח לגמרי וחייב להחזיר לו מעותיו מיד ואינו יכול לומר לו אתן לך פוא"ה כשער של היתר לזמן שקבעתי ומיהו אם עבר המוכר ונתן לקונה כשער של איסור אין הקונה חייב להחזיר לו מה שנתן יתר על השער ההיתר משום דאבק רבית הוא שהרי אין במכר רבית קצוצה דשמא כך יהיה השער כמי שפסק עמו ואבק רבית אינה יוצאה בדיינין (ב"מ ס"א ע"ב):