שו"ת הרא"ש/כלל קד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
כלל קד
[עריכה]סימן א
[עריכה]ראובן שהשכיר חמרים להביא יין ממקום פלוני והלכו ולא מצאו ובאו ריקנין ושאלו כל שכרם ואומר ראובן שאין לו ליתן אלא כמו לבהמות ריקניות הדין עמו ויחקרו מהחמרין מי שמשכיר חמורו בזהוב להביא משוי ממקום פלוני כמה היתה דרכו לפחות משכרה אם תחזור ריקם וכן יפחות לו.
סימן ב
[עריכה]עוד ילמדני ראובן שקבל משמעון בגד לארוג חמש אמות בזהוב וכאשר התחיל במלאכה אמר שהמטוה היה גרוע וגזם לו להניח מלאכתו אם לא שיוסיף לו מעות ומפני השינוי זה נדר לתת לו זהוב בד' אמות ועתה הורני אם שמעון חייב התוספת כי מחשיבו כדבר האבד דקיימא לן שוכר עליהם או מטען לא שנא פועל ולא שנא קבלן כי אם היה מניחו כך לא היה מוצא אומן שהיה נכנס למלאכת חברו והוה ליה כדבר האבד ואף אם אינו כדבר האבד יראה שהדין עמו כדאמרינן (ב"מ ט"ו) גבי קבל קמה לקצור בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציה והניח חציה דקיי"ל כרבי דוסא דאמר ידו על התחתונה ושמין לו את מה שעתיד לעשות יפה וא"כ מה לי אם הוא שוכר אחר ומנכה לו כפי התוספות מה לי אם מוסיף לו ומנכה לו משלו אמנם קצת קשה לי דאם כן היינו טעות דסיפא בדבר האבד דאמר שוכר עליהן ומטען ובנדון הלז לא נתיקרה המלאכה אלא שמצא עילה לומר שהטוי היה רע ולא היה יכול למהר לארוג כפי רצונו ואין זו טענה הואיל וראהו לעינים היה לו לבדקו קודם וגם דומה למקום שאין שם פועלין לשכור מטעם שכתבתי לעיל דאין אחד נכנס למלאכת חברו.
תשובה כיון דקבלן לא מצי מהדר וידו על התחתונה אם חזר בו אף אם היה מוצא אחר היה יכול להטעותו ודוקא לענין שוכר עליהם אם באת חבילה לידו היינו דוקא אם אינו מוצא פועל אחר אבל להטעותו כדי לגמור מלאכתו כמו שהוא חייב לגומרה שהרי מן הדין אינו יכול לחזור אף אם היה מוצא פועל אחר ואף אם אינו אבד יפה עשה שהטעהו.
סימן ג
[עריכה]שאלה גוי שגר שלוחו בשביל חייטין והלך השליח וקרא לאומן יהודי וכאשר התחיל לחתוך הבגדים נכנס אומן אחר יהודי ונתנו לו גם כן בגדים לחתוך ותקן כמו האומן הראשון וכשהשלימו המלאכה הקדים אחד מהם ונתפרע מן הגוי מה שעשו שניהם ועתה תובע השני שיתן לו בכל מה שעשה כפי הסכום שלקח הוא וזה אומר אין לי ליתן אלא כפי המתלמד והוא משיב כיון שנתנו לי לתקן מקצת הבגדים ועשיתי לבדי כל מה שהיה לי לעשות יש לי ליפרע מהמלאכה כמותיך.
תשובה יראה לי אחר שנהג הגוי עם שניהם כדין אומנין ונתן להם בגדים לתקן וכל אחד מהם עשה מלאכתו לבדו אף אם אחד מהם יותר אומן מחברו מכל מקום בתר בעל מלאכה אזלינן והוא החשיב זה לזה למלאכתו מאחר שנתן לכל אחד מהם בגדים לתקן הילכך כל אחד יטול כפי מלאכתו כרב כתלמיד אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
סימן ד
[עריכה]ששאלת מי ששכר מלמד לבנו ללמדו שנה אחת ובתוך השנה מצא טוב ממנו אם יש להוציא מן הראשון לתת לו דע כי כיון ששכרו לזמן קצוב והתחיל במלאכתו אינו יכול להוציאו מתחת ידו תוך זמנו אם אינו פושע במלאכתו אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
סימן ה
[עריכה]ראובן נתן לשמעון מטוה לארוג בגד וטען עליו החלפת לי טוב ברע ושמעון מודה שנחלף לו ואומר שנעשה בלא דעתו ואומר לו השבע כמה נחלף וטול וראובן טוען איני יודע כמה החלפת תשבע אתה כמה ותפרע לי ואומר שמעון שאינו יודע כמה ופסק מורי הרא"ש ששמעון מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע וישלם שהרי מודה שנתחלף לו ואינו יודע כמה והוי כמו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא הילכך ישלם כפי מה שישומו שנתקלקל הבגד בחלוף המטוה.
סימן ו
[עריכה]ילמדנו רבינו ראובן הלך לאומן ואמר לו עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר והוא עשה אותו דבר ולמחר הלך לו ואמר לו טול הפעולה שאמרת לי לעשות שאם לא תטלנו תפסד וראובן אמר לו כבר לקחתיה מאחר.
תשובה על מעשה האומן חייב המצוה לפרוע לאומן כל הפסדו משום דינא דגרמי מידי דהוה אהלכו חמרין ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה לחה נותן להם שכרם משלם (ב"מ ע"ו) שעל ידו הפסידו מלאכת היום והכא נמי ע"פ דבורו הפסיד נאם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.