לדלג לתוכן

שו"ת הרא"ש/כלל סא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

כלל סא

[עריכה]

סימן א

[עריכה]

וששאלתם ראובן שמת ובאו אויבים מבית המלך ליטול מה שהניח ועמד שמעון שנתמנה אפטרופוס על נכסיו ופשר עם האנסים לתת לו תכשיט אחד שהאנס חפץ בו ויניח הנכסים ואותו תכשיט היה של אחד מיורשי ראובן והלך האפוטרופוס לאותו יורש ואמר אם תתן אותו תכשיט להציל עזבון נכסי אביך אני אתן לך מכל מה שאציל מהאנס אלף ות"ק זהובים ומעידין בזה אחד מיורשי האפטרופוס ועד אחר אם יש ליורש בעל התכשיט ליטול מנכסי אביו אלף ות"ק זהובים יותר על חלקו ואם מקבלין עדים אלה בעוד שהיורשים האחרים קטנים ואם יש בעלי חובים על נכסי ראובן והם כנגד כל הנכסים אי חשיבי בעלי החובות כבעלי דבר ומקבלין עדות זה בפניהם כיון שזכות יורש זה הוא חובתן דלפי עדות זה בעל התכשיט נוטל אלף ות"ק זהובים ויפסידו בעלי החובות כיון שמחמת התכשיט הוצלו הנכסים שהכל היה נוטל האנס לולי אותו תכשיט.

תשובה אלו לא מת האפטרופס היה הוא פורע ליורש אלף ות"ק זהובים כמו שנדר לו ועתה שמת האפטרופס והיורש בעל החפץ צריך להוציא מאחיו הממון בעדה ועדים היאך יקבלו העדות עד שיגדלו אחיו ואם החובות הם בענין שנזקקין בשבילם לנכסי יתומים כגון שרבית אוכלת בהם או לכתובת אשה משום מזוני כיון שיכולין בעלי החובות ליטול כל הנכסים הרי הדין בין היורש בעל החפץ ובין בעלי החובין ונזקקין לבעלי החובין וליורש לקבל העדות בפניהם ואם אין הבעלי חובים בענין זה אז אין נזקקין לא לבעלי חובין ולא ליורש בעל החפץ עד שיגדלו היתומים.


סימן ב

[עריכה]

וששאלתם נתן שמעון האפטרופס ליורש בעל התכשיט (ככה) אלף ות"ק זהובים והיורש טוען לא קבלתים לפרעון אלף ות"ק זהובים אלא לצורך הוצאה וגדול אחי דלביש ומכסי מדיתמי אין לקטנים עליו כולם והאפטרופוס טוען אני לא נתתים לך אלא לפרעון האלף ות"ק זהובים שהיה לך ליקח יותר על אחיך בדמי התכשיט שנתן לאנס.

כיון שהאפטרופוס טוען בפי' שנתנם לו בפרעון האלף ות"ק זהובים היאך מצי אידך למימר סיטראי נינהו מי ששטר בידו ואומר המעות שנתת לי היו מחוב אחר שהיית חייב לי נאמן במגו דלא היו דברים מעולם ויגבה חובו על פי השטר שבידו אבל זה שאין עליו שטר ולא שום זכות על היתומים אחיו היאך יאמר קבלתי אלף ות"ק זהובים להוציאם בשביל שאני גדול אחי יותר נאמן האפטרופוס שטוען נתתים לפרעון באלף ות"ק זהובים שהיה לך ליקח יותר על אחיך ואם היה רוצה להוציא הוצאות מרובות בשביל שהוא גדול אחי היה לו לתבוע אותן הוצאות מהאפוטרופוס ואם היה נראה לאפוטרופוס הממונה על נכסי אביו דין שיתן לו הוצאותיו מתפיסת הבית היה נותנם לו ואם לא היה נראה לו דין היה אומר לו כל זמן שאני אפטרופוס ועלי מוטל לשקוד בתקנת היתומים הקטנים איני רוצה שתבזבז נכסיהם הלכך טענת האפטרופוס טובה ופרוע הוא מאותן האלף ות"ק זהובים ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.