שו"ת הרא"ש/כלל טז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
כלל טז[עריכה]
סימן א[עריכה]
וששאלת מאין לנו דבן י"ג שנה ויום אחד הוא בר עונשין אבל פחות מכן לא דע כי הלכה למשה מסיני הוא והוא בכלל שיעורין חציצין ומחיצין שהן הלכה למשה מסיני דשיעור וקצבה לכל דבר נתן למשה בעל פה וכן ההיא דבת שלש ביאתה ביאה פחות מכן לא וכן בן ט' ביאתו ביאה ולא פחות וכן סריס שהוא קטן עד כ' שנה הוא אז גדול אם נולדו בו סימני סריס ואם לא נולדו בו סימני סריס הוא קטן עד ל"ו שנה כל אלו הלכה למשה מסיני הן נאם אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
סימן ב[עריכה]
וששאלת תערובת חלב שיש כזית בכדי אכילת פרס (הוא ד' בצים) אם מביאין עליו קרבן או לא אם נאמר כיון שלמדוהו מנזיר דיו לבא מן הדין להיות כנדון או נאמר כיון שבנזיר עשה תערובת כאיסור עצמו כך בכל האיסורין יעשה עירובו כאלו הוא בפני עצמו או נבא למחלוקת התנאים בדון מינה ומינה או דון מינה ואוקי באתרה.
תשובה על כזית בכדי אכילת פרס לוקה וחייבין עליו כרת ולאו מנזיר ילפינן ליה דמנזיר ילפינן היתר מצטרף לאיסור כגון נזיר ששרה פתו ביין ויש בו חצי זית יין וחצי זית לחם חייב וילפינן ליה מכל משרת אבל כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא הוא וזה הוא שיעור צירוף כל האיסורין שבתורה כדאיתא בכריתות (י"ב) כמה ישהא האוכלין רבי מאיר אומר כאלו אוכל קליות וחכמים אומרים כדי שישהא מתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס והאי שיעורא הלכה למשה מסיני ואף ע"פ שהוא מעורב בהיתר כיון שיש בו כל כך מן האיסור שבתוך אכילת פרס מן ההיתר אוכל כזית מן האיסור זה הוא נקרא טעמו וממשו ולוקין עליו וחייבין עליו כרת ולא נתבטל ההיתר ברוב האיסור כי נותן טעם ברוב מדאורייתא כדתנן בפ' ג' דמסכת חלה העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואדם יוצא ידי חובתו בפסח ומינה דייק בזבחים דנותן טעם ברוב דאורייתא והכי אמרינן בפ' אלו עוברין (מ"ד) מאי לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור לא משום דאיכא כזית בכדי אכילת פרס וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא הוא א"ל אין אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה דר"א בכותח הבבלי (אי אמרת בשלמא היתר מצטרף לאיסור משום הכי פטרי רבנן ולית להו עירוב פי' דלא דרשי כל אלא אי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר) אמר ליה הנח לכותח הבבלי דליכא כזית בכדי אכילת פרס וכו' ודברי הר"ם ז"ל תמוהים הם שכתב ואם אכלו בפסח לוקה עליו ואין בו כרת שנא' כל מחמצת לא תאכלו במה דברים אמורים כשאכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס ומדהביא קרא דכל מחמצת לא תאכלו היינו על כרחך כרבי אליעזר דרבנן לא דרשי כל ורבי אליעזר לא בעי כזית בכדי אכילת פרס כדמפרש בההיא שהבאתי לעיל ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.