ש"ך על יורה דעה קנט
סעיף א[עריכה]
(א) וחכמים אמרו משום גזירה שמא ילמוד ממעשיו ובת"ח ליכא למיחש להכי.
(ב) והאידנא מותר לכל אדם בכל מיני רבית משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם אם כן לא שייך ברבית שמא ילמוד ממעשיו טפי משאר משא ומתן. טור.
סעיף ב[עריכה]
(ג) ואסור ללוות ממנו משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול.
(ד) וטוב להחמיר כו' ובמומר להכעיס שלא יצא מן הכלל אעפ"י שהוא היה מן המורידין וכדלעיל סימן קנ"ח מ"מ יש להחמיר בו טפי ממומר שיצא מן הכלל ואין להלוות לו ברבית ב"ח ואעפ"י שאין דבריו מוכרחים גם בתשובות הגאונים דפוס פראג סי' רפ"ד מצאתי שאלה מהו להלוות ברבית למומרים תשו' הרי"ף אומר שמעתי מרבותי אם הוא מומר דשביק היתרא ואכיל איסורא אז הוא מותר אבל במומר לתיאבון אסור עכ"ל מ"מ יש להחמיר.
סעיף ג[עריכה]
(ה) כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים משמע דאסור להלוות מהן ברבית וכן משמע יותר בהעט"ז וצ"ע דהא קי"ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים ודוחק לומר דוקא להחמיר שתהא שחיטתן אסורה ויינם יין נסך אבל לא להקל דכיון שעשאום כעובדי כוכבים גמורים משמע דלגמרי עשאום כעובדי כוכבים גמורים ועוד דודאי אף להחמיר חומרא דאתי לידי קולא הוא ממקום אחר וק"ל וכן לקמן סי' רס"ז סעיף מ"ז כתבו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והמחבר שגטי נשים ושחרורי עבדים פסולים בזמן הזה בעד כותי משום דקי"ל פרק קמא דחולין (חולין ה, ב) אע"פ שהוא קולא שאם יקדשה אחר לא תהא מקודשת ולא תצטרך ממנו גט וכן בשחרורי עבדים הוי עבדו ופטור מהמצוות וכ"כ שם סעיף פ' בשם הרמב"ם ור"ן וב"י שכותי בזמן הזה דינו כעובד כוכבים לענין מוכר עבדו דיוצא לחירות וכתבתי שם שכן דעת הרב והוי קולא דמותר בבת חורין ואף להב"ח שם דכתב דהוי ספק היינו כדמפרש התם טעמא דכיון דלא הוי אלא קנס לא קנסו בכותי משא"כ בשאר דברים ודוק אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר ואם כן מותר להלוות מהן גם כן ברבית.
(ו) הקראים כו' ז"ל ב"י ולענין הקראים נ"ל דלהרמב"ם בפירוש מתניתין קמייתא דחולין דחשיב להו כתינוק שנשבה בין העובדי כוכבים אסור להלוותם ברבית ואע"ג דמדברי נ"י נראה דמותר להלוותן ברבית לא שבקינן דברי הרמב"ם המפורשין בשביל דברי הנ"י עכ"ל ואני בעניותי עיינתי בדברי הרמב"ם שם ולא מצאתי שום משמעות אדרבה כתב להיפך ובמומר למדו הפוסקים דמותר להלוותו ברבית וא"כ ה"ה הקראים וכ"כ מהרש"ל דקראים דינם כמומר ומותר להלוותן ברבית ומביאו הדרישה וכן משמע קצת בתשובת ר"א ן' חיים ר"ס קי"ג דקראים דינם כישראל מומר ועיין בתשובת רבינו שמשון שהביא המבי"ט ח"ב סי' ל"ח כו' וכן בתשובת רבי בצלאל סי' ג' וגם כתב שם שהקראים שבזמן הרמב"ם היו בהם כמה מעלות טובות משא"כ עכשיו.
(ז) ולכן מומרת כו' אבל מומר שיש לו בן מן העובדת כוכבים הבן כמוה מרדכי שם ומביאו ד"מ וכ"כ הרב בא"ע סי' ט"ז סעיף ב'.
(ח) שהבן כו' אסור להלוות לו כו' אפי' למאן דמתיר להלוות למומר היינו דווקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכון למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג וכן משמע קצת במרדכי עכ"ל ד"מ ובנ"י פ' איזהו נשך כתב בשם ר"ת דמותר להלוות לו כו' וכ' בד"מ כיון דהב"י כ' בקראים דלא כוותיה ה"ה בהא וצ"ע לפמ"ש בסמוך דגם בקראים דברי הב"י אינם מכוונים.