לדלג לתוכן

רשב"ם על שמות כב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רשב"ם על שמותפרק כ"ב • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, ד':

כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירֹ֔ה וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃


(שמות כב ד): "כי יבער" - מאכיל את בעירו "בשדה אחר".

"מיטב שדהו..." - מעידית שבנכסיו "ישלם" לו קרקע, או שווה כסף; כך פירשו רבותינו.

ולפי פשוטו משמע לפי מיטב שדהו וכרמו של זה הניזק ישלם לו, כי שמא מן מיטב אכלו בהמותיו של מזיק.