רשב"ם על בראשית א ד

<< | רשב"ם על בראשית • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

בראשית א', ד':

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר – נסתכל במראהו כי יפה הוא. וכן "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב ב), נסתכלה במשה שנולד לשישה חדשים, כמו שמואל "לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים" (שמואל א א כ), וראתהו כי טוב ויפה הוא, שנגמרו סימניו וציפורניו ושערו. "וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים" (שמות שם), כלומר, עד סוף ט' חדשים, שהרי ראתהו וידעה שהוא טוב ויפה בסימנים, שאינו נפל.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – ש-י"ב שעות היה היום, ואחר כך הלילה י"ב; האור תחילה, ואחר כך החשך. שהרי תחילת בריאת העולם היה במאמר "יְהִי אוֹר", וכל חשך שמקודם לכך –דכתיב: "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" – לא זהו לילה¹.

הערה

הערה 1: דעת הרשב"ם לכאורה שהיו שני סוגי חשך: חשך שקודם הבריאה, וחשך שאחרי הבריאה. וחשך שאחרי הבריאה הוא שנקרא לילה.

ויש מפרשים, שהרשב"ם מביא בתחילה דעת אחרים, הסוברים כי האור והיום קדמו לחשך וללילה. ומקשה עליהם, כי גם החשך שהיה קודם הבריאה, וכי לא זהו אותו החשך שאחר הבריאה שנקרא לילה? ומוסיפים סימן תמיהה בסוף דברי הרשב"ם.