רש"ש על המשנה/שקלים/ב
רש"ש על המשנה מסכת שקלים פרק ב
<< · רש"ש על המשנה · מסכת שקלים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
[עריכה]תוי"ט ד"ה כך ונ"ל דאפשר דדייק (ר"ל דלא היו אלא שתים) דאלו דיוקא דשתים ולא א' כבר כתב הכ"מ מדקתני שופרות בל"ר וא"כ אין מקום לקושיית התו"ח עליו: ד"ה אלו דהכא א"ל יביא מאלו ומאלו דא"מ אלא כו'. אינו מובן דמ"מ יוכל ליקח מאלו ואלו ויתנם לתוך הלשכה: בא"ד ורישא דמיא כו'. נראה כוונתו דמשמע דברישא אם נמצאו אח"כ יפלו לשקלי השנה ואע"ג דכבר נתרמה התרומה עליהם ובכלל זה אפי' קרבה הבהמה כמשנה דלקמן. אבל מ"מ אינם אלא כאכלא לדנא דהכא הוה כמו שהקריב מאותן מעות עצמן וכמו שאר אנשים המביאין שקליהן אחר שכבר נתרמה התרומה גם מש"כ משא"כ בשאר קרבנות הלא הכא ג"כ באים חטאות המוספין מהתרומה ועי' פ"ד דנזיר מ"ד ומ"ו:
ב
[עריכה]בהרע"ב ד"ה יאכל דשביעית תופסת דמיה כהקדש. זה מפורש במשנה דאל"כ למ"ל דמי שביעית אלא דר"ל תופסת דמיה ויוצאה לחולין בפירי שני עי' סוכה (מ' ב') אולם מש"כ יביא שקל כו' וכ"ה בירושלמי ל"י מדוע לא פי' כפשוטו דיאכל פירות חולין כנגדן כלישנא דברייתא בסוכה (ל"ט) והכי עדיף טפי דאין מחללין כסף על כסף במע"ש ובפרט בירושלים עשנ"א פ"ב דמע"ש מ"ח:
ד
[עריכה]רי"א אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו כו'. לפי' הרע"ב והוא מהרמב"ם קשה מאי ס"ד דר"י דהא מ"מ אין לו ליתן רק מחצית המטבע היוצא וגם ר"ש לא דחהו רק מפני שיד כולם שוה לכן המחוור הוא פי' הראב"ד בפ"א מהל' שקלים וכן הרמב"ן בר"פ תשא דרשאין להוסיף כמה שירצו אם כולם בשוה ומפרשים שהיו נותנים דרכונות שלמים וכן סלעים : תוי"ט ד"ה וחטאת ולהלן כו' בסלע. שם לשון המשנה כן אבל בזבחים (מ"ח) איתא בת דנקא כפי' הרב כאן: שם ד"ה היו. דרשוהו בירושלמי שאדם חייב באחריות כו' וכ"ה בהרמב"ן שם אבל לשון הירושלמי שלפנינו שאדם חייב לשלש שקלו ג"פ בשנה והוא כדעת הראב"ד שהבאתי דאם דחיקא להו מעות הלשכה כופלין ומשלשין ולא יותר מפני טורח הצבור כדאמר שם בסמוך: [בא"ד וקרא דכתיב בעזרא ב' י'. כו' נ"ב צ"ל נחמיה י'. הגרמ"ש]: [אבל אין זה טעות. כי הוא קורא לנחמיה בשם עזרא ב' לאמר הספר השני לספרו של עזרא (ראה ב"ב דף י"ד ע"ב וסנהדרין צ"ג סע"ב). המעתיק]:
ה
[עריכה]בפנים מותר עשירית האיפה מותר קיני זבים כו'. לכאורה יפלא מדוע דלג לשתי תורים או בנ"י דדלות דשמיעת הקול וכו' וכן דדלות דמצורע. ונראה דרבותא אשמעינן בקיני זבים דאף שא' מהן עולה מ"מ כיון דאתיא עם חטאת דין מותריהן כמותר חטאת וכש"כ קיני דלות דשמיעת הקול וכו' דאתיין תחת חטאת בהמה דעשיר ואשמעינן תו קיני יולדות דאף דהעולה באה תחת עולת עשירה וה"ה קיני מצורע עני: בהרע"ב ואם נזיר א' הפריש כו' ל"י מדוע לא פי' כאינך דאם גבו לנזיר זה כו' וכן התוי"ט שכ' וליהוי כמותר עני כו' ל"ד דהתם הוי חולין והכא לנדבה: