רש"ש על המשנה/עירובין/ב
רש"ש על המשנה מסכת עירובין פרק ב
<< · רש"ש על המשנה · מסכת עירובין · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ד[עריכה]
בתור"ע (אות ט"ו) הקשה דמנ"ל לשמואל דהא דלבור הרבים לריב"ב לא מהני פסין משום דבעינן דחזי לאדם (עי' תוס' ר"פ ד"ה בור לחוד הב') דילמא לטעמיה אזיל דס"ל דאף להיקף סאתים בעינן שומירה כו' ולכן בעי באר דחשיב דירה כדפירש רש"י בשלהי מתניתין דר"פ ע"ש באורך. ול"נ מדקאמר אלא לבאר בלבד משמע דלבור אין צד היתר בפסין אפילו בדאיכא שומירה כו' ותדע מדקאמר ולשאר עושין חגורה ואי בדליכא שומירה אפי' חגורה לא מהני בבור לשיטתיה וכמ"ש בעצמו בסה"ד: שם בתוי"ט ד"ה חגורה. פי' הר"ב מחיצה וכן לשון התוס' וכתב הר"ר יהונתן כו'. אבל רש"י פירש חגורה היקף של חבלים והוא כחוניא בגמ' (יח ב) דקאמר חבלים לבור וא"ש דשינה מלישנא דר"ע דאמר מחיצה:
ה[עריכה]
ברע"ב ד"ה ובלבד כו' תן אחת למזרחה כו' הרי רחבה ע' וארכה נ' (וכ"ה לשון רש"י) לכאורה צ"ל בהיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב ובפרט כשהוא יותר: בתוי"ט ד"ה ובלבד כו' לפי שהוא פחות (ר"ל מרפ"ג אמה) ב' אצבעות וב' שלישי אצבע כו' עד סוף חשבונו הכניס הרע"ב ממלוי הקרנות בחשבון אורך הרצועה. ולא דק כי אין אנו עסוקין רק בכמות אורך הרצועה הנצרכת להקפת המרובע מע' אמה וד"ט ודו"ק. ועיין מהרש"א. ודברי הגרי"פ ברל"צ שלא כענין במחכ"ת ע"ש. ובבאורו לפי' הרמב"ם בתחלתו על מש"כ אבל שטח מרובע כו' לא יוודע צלע כו' כתב ר"ל כו' או שאין ארכו כפליים ברחבו. ל"ד כלל. דמדוע לא יוודע תפוס איזה מספר שתרצה ס' או פ' ותחלוק בו את החמשת אלפים. מה שיעלה בידך הוא האורך במכוון. ואם יהיה בתשבורת מ"מ ידוע הוא. ומש"כ בסופו ד"ה ונשוב כי לא ישאר רק נ"ו ורביע. ל"ד ג"כ כי לא ישאר רק נ"ו פחות חלק י"ב בקרוב כי מספר ב' הרבועים עולה י"א אלף ות"ק ושליש בקרוב כמ"ש לעיל. ומש"כ בד"ה אני שלא יעדיף ק"ז ורביע כ"א פחות מב' אמות ושנהו עוד בד"ה העולה. ג"כ ל"ד שיעדוף עוד על ב' אמות ששית אמה וחלק ט"ז בקרוב כפי מש"כ בעצמו. והנה אף לפי הגהתו ק"ל: א) שהרי לפי ציורו יהיה האלכסון יותר על כפל הרוחב בכדי חצי אמה וחלק י"ב מאמה בקרוב. ולר"א ודאי אע"פ שאמר אם כו' יתר אפי' אמה כו'. ל"ד אמה אלא ה"ה בפחות וכמ"ש הרמב"ם בעצמו. ור"א סובר כי לא יוסיף כו' אלא כשיעור שהיה אלכסון כפל הרוחב כו' ועי' ביו"ד סי' ל"ו בט"ז סקי"ד: ב) הרי לציורי חסר מב"ס יותר מל"ח אמה. אשר ע"כ נ"ל ברור דצ"ל והרחב נ"ג ושלשה רביעי אמה ¾ 35 ועתה צא וחשוב ויתיישב לך. [עי' בהגהת הגר"א ז"ל]:
ו[עריכה]
ברע"ב ד"ה אנשי חצר כו' בטל רשות חצרו לחביריו. וברש"י לחבירו ואולי משום דבאמת לר"א א"צ לבטל לכאו"א כדאמרינן בגמ' בס"פ: