רש"ש על המשנה/יבמות/טז

רש"ש על המשנה מסכת יבמות פרק טז

<< · רש"ש על המשנה · מסכת יבמות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

א

במשנה לא תנשא ולא תתייבם עד כו'. לכאורה נראה כשהיתה צרתה מעוברת כשיצתה (דאיתרע בזה חזקת יבום) מותרת להנשא לר' יהושע דסיפא עי' מהרש"א לקמן (ע"ב) בתד"ה סיפא. וכ"נ מתד"ה ר"מ היא דמפרשי לרישא דוקא ביצאה ריקנית דאלת"ה דלמא להכי אפקה מדרבנן משום מעוברת דל"צ תו למעשה וכן לעיל (לו) מתרצינן לברייתא אליבא דר"ל וא"ת הלך אחר רוב נשים כו' ע"ש. וזה יש לדחות דדלמא אתיא כרבנן דר"מ והפוסקים לא דברו כלום מזה: שם יצתה מלאה חוששת. עי' תוס' ונ"י שנדחקו מדוע לא נאמר בה סמוך מיעוטא דמפילות כו'. ול"נ מדקדוק לשון מלאה ולא תני מעוברת כלשונו בכ"מ דבא להורות שנמלאו ימיה ללדת. ובברכות (ה ב) ארנב"י אף אין אשתו מפלת נפלים מדכתיב תמלא בטנם. ולכאורה קצת סתירה לדברי מנדה (כט) דנקט ג"כ שיצאת מלאה ואפ"ה אמר דיש מיעוט שיולדת דבר שאינו פוטר בבכורה אבל י"ל (ובזה לא נצטרך למש"כ התוס' שם בד"ה וזו) דכיון שכבר מלאו ימיה בפנינו ה"ל לטנף טרם יציאתה ונכון בעז"ה. שוב מצאתי בנו"ב מ"ח חלק יו"ד סי' ר"ז שהשואל רצה זה להלום בדברי הנ"י. ואגב ראיתי שם בדברי הנו"ב עצמו מש"כ בכוונת הנ"י וז"ל דע"פ הסברא ה"ל להתיר בעוד עדיין לא כלו חדשי העבור מטעם ס"ס כו' אלא כו' ע"ש. והוא תמוה מאד דהלא אם בעלה מת קודם כלות חדשי העיבור ודאי מותרת לשוק עולמית מטעם שהולד יהיה אחיו שלא היה בעולמו: שם בתוי"ט ד"ה היא צרתה כו' דצרתה מיותר הוא. נראה דמלת היא דייק שמיותרת: שם בסה"ד דמילתא דפשיטא היא כיון דלא היה בעלה עמה. ואני אומר דצריכה וצריכה דל"ח דשמא מעוברת היתה בשעה שהלך בעלה ממנה אלא שלא הוכר עוברה עדיין:

ב

במשנה. לזו עדים כו'. הן לדעת ר"ש ורבא לעיל (צד) דע"א נאמן ביבמה צ"ל דעדים ל"ד ועתוי"ט. ותדע דהא קתני נמי לזו בנים. וכן ומתו היבמין לשון רבים דע"כ לאו דוקא:

ג

בתוס' רע"א אות ק"ל בסה"ד וכן בב"ר כו' אלא עד ג"י. נ"ב עי' שו"ת מהרי"ט חלק אה"ע סי' קל"ט וב' ובח"ב סי' ל"ה:

ד

בתוי"ט ד"ה ששלשלוהו בסופו אבל לא מצאתי שם כלום. נ"ב עי' בהגהות מוהרי"ב שם בפ' הנזקין בגליון וכ"מ בש"ל שהעיר שהוא בתוס' ישנים בפ"ק דעירובין דף ז': שם בד"ה מן הארכובה וכו'. ולא מצאתי כדבריו גם בספרו ב"י וכו'. נ"ב עי' בקונטרס עיגונא דאיתתא למוהרח"ש שהעיר כן בדף ס"ג ב' וע"ש:

ה

בסד"ה הרי אנו הולכים כו' (גמרא) ובגליון צ"ל תוספות. [נ"ב כן הגיה הב"ד ובאמת בנוסחאות הישנות נדפס כן בגמרא ואך עפ"י הגהת הרש"ל בח"ש השמיטו בגמרות שלפנינו. הגרמ"ש]:

ו

תוי"ט ד"ה בת קול. דהלכה שאין משגיחין בבת קול בכל דוכתא כמו שכתבו התוס'. שגה במחכ"ת דהתוס' לא כתבו כן אלא אליבא דרבי יהושע אבל אנן לא קיימא לן הכי דהא קי"ל דהלכה כבית הלל לאחר ב"ק ע"ש:

ז

בתו"ח ד"ה אר"ע כו' וקשה כו' אלא נ"ל כו' ודבריו תמוהים דאז העיד דכאשר ירד לעבר השנה בזמן קדום מצא לנחמיה כו'. ובאותו הזמן לא היו החכמים הנזכרים בא"י. והרי גם לדבריו צ"ל דההיא דברכות היה בעת שלא היו בא"י: